מחזירים אותן הביתה בראשון לא בשני מישהו מבטיח לנו שהן

אריאל דנינו: כשאתה חושב שכבר שמעת וראית הכל מגיעה המחלקה היהודית בשב"כ ומצליחה להפתיע.

האירועים המטורפים של ליל שלישי האחרון הרגישו לי כמו משהו שלקוח מסרט מדע בדיוני. אבל אצל המחלקה היהודית אין שום גבולות. הכל מותר. הכל חוקי.

בשעת לילה מאוחרת בליל שלישי צלצל הטלפון שלי. על הקו חבר, גם הוא "נער גבעות", ובפיו סיפור מטורף.

ש', נער שאני מכיר היטב תקופה ארוכה, התוודה בפניו שהוא כבר תקופה משמש כסוכן מדיח של המחלקה היהודית. (מה שמכונה "שמפניה")

החבר סיפר לי שאחרי התדהמה הראשונית הוא ביקש מכמה חברים להתכנס לפגישה עם ש', שישמעו כולם את הסיפור מגוף ראשון. הם התיישבו לשיחה ממושכת ביישוב יד בנימין.

ש' סיפר לחבר'ה על כך שהסתבך בעבר בפלילים וגם ישב ממושכות בכלא (עבירות סמים ואלימות בעיקר), הוא גם היה בחובות ובמצוקה כלכלית וחברתית עמוקה – ולתוך הקלחת הזאת קפצו המחלקה היהודית בשב"כ כמוצאי שלל רב. הם ניצלו אותו ושכנעו אותו לפעול כסוכן מדיח של המחלקה היהודית. "הם אמרו לי שאם לא אשתף איתם פעולה הם יכולים להכניס אותי לכלא לכמה שנים טובות, אז כדאי שאשתף פעולה."

המחלקה היהודית הביטחו לו שכל עוד הוא יעבוד איתם, הוא יהיה מוגן. באחד המקרים המחלקה היהודית הכריחה את הפרקליטות לחזור בה מכתב אישום חמור נגד ש', אחרי שנעצר עם כמה קטינים בחשד לתקיפת ערבי. (הגיוני שהוא היה זה שהסית אותם לאירוע הזה, בעידוד השב"כ. שמפניה, כבר אמרנו?)

את ש' הכרתי היטב, במיוחד בתקופה שבה הייתי בהרחקה והתגוררתי ברמת השרון. ש' הגיע אליי כמה פעמים, ישבנו על בירה, הוא היה מספר לי את צרותיו, ביקש עזרה ומדי פעם הבליח דיבורים קיצוניים מוזרים שלא הבנתי מאיפה הגיעו.
עכשיו אני מבין.
מסתבר שהפגישות איתי תועדו על ידי ש' בהאזנות סתר והועברו ישירות לרכזי המודיעין במחלקה היהודית בנסיון נואש לייצר חומר מודיעיני לצווים ומעצרים מנהליים נגדי. "ביקשו ממני להפיל את דנינו, ללכת לדבר איתו על דברים, הם היו ממש בלחץ שאני אצליח להביא משהו". כך סיפר.

ש' סיפר לחבר'ה שהמפעילים שלו שלחו אותו לרכוש רכב טויוטה קורולה לבנה ממגרש מכוניות ספציפי בסכום של 80,000 ש״ח.
הם כמובן הבטיחו לשלם לו עליו, ובכל חודש העבירו לו 5,000₪ כ"תשלום על הרכב". עוד נחזור אליו בהמשך.

נחזור לשלישי בלילה – כשאחד החברים שהבין שהסיפור שש' מספר קשור גם אליי, הוא צלצל אליי וביקש שאסע ליד בנימין.

יצאתי לכיוון, והנה הפתעה: במחסום אורנית עיכבו אותי מאבטחים במשך שעה וחצי (!) בלי שום הסבר. כל נסיונותי לשאול באיזה רשות הם מעכבים אותי כל כל הרבה זמן עלו בתוהו. בסוף הבנתי שהם רק בובות על חוט, המחלקה היהודית פחדו שאני אפגוש את ש' ואשמע ממנו את הפרטים על ההתנהלות העבריינית שלהם. הם היו בלחץ אטומי.

בזמן שאני מעוכב במחסום אורנית, פשיטה של בלשים ושוטרים על הדירה ביד בנימין. ״הגענו לעצור את ש', אההה… לא לעצור, פשוט מישהו צריך לדבר איתו״.
ש' סירב והחבר'ה שאלו את השוטרים אם יש להם צו או סמכות כלשהי להכנס ככה באמצע הלילה לבית פרטי. אבל כשהשב"כ באטרף לא צריך צווים, לא צריך חוק, לא צריך כלום.

מפה לשם, בחסות האזעקה מהטיל החות'י ב-3 בלילה נעצרו כל הנוכחים בפגישה וכמובן הטלפונים של כולם הוחרמו. ש' נלקח על ידי המשטרה ועד לרגע זה אף אחד לא ממש יודע איפה הוא. גם המשפחה שלו מחפשת אותו נואשות. רוב החברים השתחררו מהמעצר המפוברק הזה כעבור כמה שעות, בלי חקירה ובלי כלום. רק את הטלפונים כמובן לא החזירו להם.

בינתיים, השוטרים שנשארו בדירה ביד בנימין היו לחוצים מאוד על הרכב, הטויטה קורולה הלבנה יקרת הערך.
בעלת הבית (בעלה נעצר בחסות האזעקה) נשבעה לשוטרים שאין לה מושג של מי הרכב ואיפה המפתח אבל השוטרים לא נרגעו.
כשהם הבינו שהמפתח של הרכב לא באזור, הם פשוט ניפצו את החלון של הרכב ולקחו מתוכו דף. מה היה כתוב בו? לא ברור. אבל אני מניח שהתוכן שלו היה גורם לציבור להיחשף עוד יותר לעבריינות של השב"כ.
בבוקר הגיע גרר לקחת את הרכב, השוטרים עמדו ואבטחו שאף אחד לא יגע באוטו.

בשלישי בצהריים, אחד החבר'ה ששמע את הסיפור של ש' זכה לעוד חוויה מרנינה כשניידת של ימ"ר ש"י "התנגשה" בו כשנסע במרכז הארץ יחד עם אשתו, בחודש התשיעי להריונה. (מישהו אמר אהוביה סנדק?) השוטרים פשוט פתחו את הדלת של הרכב, לקחו לו את הנייד ונתנו לו זימון לחקירה.

ברגעים אלה עדיין מוחזק במעצר אחד מהחבר'ה ששמע גם את הווידוי של ש', ולא ברור על מה ולמה.

יש פה סיפור מסריח מאוד, סיפור שהמחלקה היהודית מפחדת שתשמעו עליו. הם ושלוחיהם עושים כל מאמץ להעלים כל בדל ראיה על הסיפור הזה, אבל אסור לנו לפחד מהטיפוסים האלה. מגיע לכם לדעת הכל.

שתפו!