השרה אורית סטרוק שהצטרפה לאחרונה כמשקיפה בקבינט מפרטת ומסבירה לחברי המרכז בקבוצה פנימית מדוע מפלגת הציונות הדתית תמכה בהסכם:
לילה טוב חברים.
סיימנו את הדיון בקבינט, וכפי שסיכמנו בינינו מראש – בצלאל הצביע בעד (לי אין זכות הצבעה), עקב ההצלחה להכניס לתוך ההחלטה את הדרישות שלנו.
חשוב לי להסביר קודם כל כאן, את השיקולים שהביאו אותנו לעמדה זו, ולהפעלת הלחץ (שהצליח) בכיוון עליו החלטנו.
קודם כל, מבחינתנו, מדובר *בהפסקת אש טקטית*, שנועדה לשרת *מטרות אסטרטגיות* מדיניות ובטחוניות שלא ניתן לפרט עליהן כרגע.
ברור שלכתחילה לא היינו עוצרים עכשיו, וגם לא חותמים הסכם
* לא עם ארגון טרור שכל קיומו במטרה להשמיד אותנו
* וגם לא עם מדינה שנתונה לחסותו של אותו ארגון טרור
אבל בנסיבות האסטרטגיות שנוצרו, החלטנו מראש להסכים להפוגה הטקטית הזו, *בתנאי* שיתקבלו – עקרונית וגם מעשית – העקרונות המובילים הבאים:
1. *הכל תלוי בנו, באכיפה שלנו*. לכן לא תוכן המתווה מול לבנון / חיזבאללה חשוב, אלא
* תוכן מסמך-הצד האמריקאי, בו מפורט מה מקובל עליהם ש"מותר לנו" לעשות.
* ותכנית-הפעולה של גורמי הבטחון שלנו.
2. *לא חוזרים אחורה*, אלא *משמרים את הישגי המלחמה*. כלומר לא חוזרים לאוקטובר 23, גם לא ליולי 24. משמרים את סוף נובמבר 24. זה הסטטוס-קוו החדש ואותו משמרים.
3. *מחוייבים למטרת המלחמה: החזרת התושבים לישובים בבטחה* וממילא, כל איום כלפי הישובים יטופל על ידנו מיד, ומה שמסור לטיפול צבא לבנון ולא יבוצע על ידם – *יטופל על ידינו, ללא דיחוי*.
4. *אין יותר שקט יענה בשקט* – שקט מייצר תנאים להתעצמות הטרור. לכן מטרתנו אינה השקט, אלא מניעת ההתעצמות/ השיקום של הטרור.
5. *כמובן 0 הישגים לחיזבאללה/ ללבנון* (דרישה שהעלינן אגב סוגיית התחדשות הדיון על קו-הגבול).
התחלנו לעבוד על הכיוונים האלה הרבה לפני ישיבת הקבינט, דייקנו אותם גם לדרישות מעשיות קונקרטיות, והצלחנו בימים האחרונים גם להשפיע משמעותית על התוכן של מכתב הנשיא (מסמך-הצד) האמריקאי.
ישיבת הקבינט התארכה מעבר לזמן שנקבע, בשל המאמצים שלנו להשפיע על ניסוח החלטת הקבינט. הצלחנו ב"ה (מצדיעה לבצלאל).
חשוב לי לציין, שתוך כדי הישיבה הוצגו לנו תכניות האכיפה והמימוש של צה"ל – והן ממש בכיוון הנכון, גם בהיבט העקרוני וגם בפרקטיקה הקונקרטית. התחושה היא שצה"ל וכל גורמי הבטחון ממש "בראש טוב ונכון", מבינים את הסיטואציה כמונו, נחושים לאכיפה רצינית ומשמעותית ובכלל לא "מכילה". זה טוב וחשוב מאד.
התכניות האלה עוד יובאו לאישורנו בקבינט הבא, ויבחנו לפרטי-פרטים.
היציאה של כחות צהל מלבנון, והפסקת הפעילות שם, לא תהיה מיידית, וממש לא אוטומטית, אלא הכל יבחן לפי מה שכן/ לא יעשו החיזבאללה וצבא לבנון.
והכל גם יובא לבחינה ואישור שלנו בקבינט.
יותר מזה אני חושבת שאסור להרחיב כרגע.
חושבת שהצבענו בעד מהלך אחראי ורציני, נכון אסטרטגית בנסיבות שנוצרו, מובל ברוח נכונה ובתכניות פעולה טובות, ושהצלחנו גם להשפיע ולכוון אותו לכיוון טוב יותר, וגם לחשק אותו.