אנחנו מסוגלים בכלל להבין מה היא מרגישה? אבל האם אין פה קמפיין שלוקח בציניות את הכאב הבלתי נתפס שלה, ושל עוד משפחות חטופים, לכיוון של הפלת נתניהו, הקמת ממשלת שמאל, יציאה מעזה, כניעה לחמאס שתפגע בסיכוי להחזיר את כל החטופים ותגרום לחטיפות נוספות, חלילה?
העובדה שהזעקה שלך הכי אמיתית, והמצוקה שלך הכי מצוקתית, לא אומרת שבעלי אינטרסים לא מהנדסים לך את התודעה ומשתמשים בזעקה ובמצוקה האותנטיות שלך כדי לקדם מטרות אחרות.
יותר מזה, ככל שהכאב שלך גדול יותר, והנפש שלך סוערת יותר, כך אתה נמצא בקבוצת סיכון להיות קורבן של קמפיינרים וספינולוגים.
וזה בדיוק מה שקורה לרבים וטובים במגזר בימים אלה. הם משלמים את המחירים הכבדים ביותר, אבל מנוצלים על ידי בעלי אינטרסים פוליטיים, שגורמים להם לחשוב ש:
א. הפתרון לכל עומס המילואים הוא גיוס חרדים.
ב. אם נצעק ונעלוב בחרדים או נצטט להם פסוקים הם ישתכנעו ויתגייסו בהמוניהם.
5 אז בואו נדבר על שתי הנחות היסוד הללו. נתחיל בראשונה: במצב מתוקן חרדים שתורתם לא אומנותם אכן צריכים להתגייס. מאז המלחמה יש רבים כאלה, שאכן רוצים להתגייס. רבים מאוד. אלפים. אבל מה לעשות שצה"ל עדיין תקוע בקונספציה שכשיש התנגשות בין הגדלת כוח האדם ובין קידום נשים לתפקידים קרביים – הערך האחרון קובע. תקראו את המסמך שכתב המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ושצה"ל אימץ: "יש להבחין בין שלבים ומסלולים בהתייחס לדרישות ההפרדה של חיילים דתיים וחרדים. יש מקום לרגישות בין־תרבותית ולהענקת רשת תומכת, אך אין להסכים להפרדה מוחלטת. במסלולים התנדבותיים (קורס קצינים, קורס טיס, קורס חובלים וכדומה) וכן בשירות קבע על כל חייל לקבל עליו את הערכים המקובלים על צה"ל ועל המערכת הממשלתית בישראל, ואין להסכים לפגיעה כלשהי בשירות הנשים ובכלל זה בשיבוצן".
מי הנפגע הראשי מהחלטות פרוגרסיביות כאלה? נכון, חיילים ואנשי מילואים דתיים. כלומר, אני חושב שזה פוגע בכל חייל ובכלל במבצעיות של הצבא (ובעיקר פוגע בסייעתא דשמיא שאנחנו כל כך צריכים בימים אלה. הרי זה פסוק מפורש ומפחיד בתורה: "ולא יראה בך ערוות דבר – ושב מאחריך"), אבל חיילים דתיים מתמודדים בשנים האחרונות עם מצבים בלתי אפשריים, והצבא לא סופר אותם. הוא יודע שבכל מקרה הם יהיו שם ויבטלו את דעתם ואמונתם מפני המערכת. ראיתם את התיעוד מהדיון שהיה השבוע בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בנוכחות היוהל"ם, שבו חברת הכנסת מיכל וולדיגר מ'הציונות הדתית', ניסתה, בחיל ורעדה, להקריא מכתב של אישה שבעלה נמצא ימים ארוכים במילואים, והיא רק מבקשת שהוא לא יישן ביחד עם חיילות כי זה סותר את דרך חייו?
לא נתנו לה אפילו להמשיך את הקראת המכתב והתנפלו עליה בצעקות: איך את מעיזה לפגוע בערך המקודש ביותר לצה"ל, שילוב בנות בתפקידים קרביים? הרי לא אכפת להם מהמילואימניק המשיחי הזה ומאשתו.
ראיתם את התמונה שדובר צה"ל הוציא מהתקיפה ההרואית באיראן ושפורסמה בעמוד הראשון של העיתונים? נווטת הקרב והטייס אוחזים יד ביד בקוקפיט של מטוס הקרב. ההיסטוריה שנעשתה פה היא לא התקיפה המדהימה באיראן, אלא העובדה שבין מאות אנשי צוות האוויר שהטיסו 140 מטוסים, היו ארבע נווטות. זה מה שחשוב לדובר צה"ל. זאת תמונת הניצחון.
6 לרב יגאל לווינשטיין, ראש מכינת 'בני דוד' בעלי ש־26 מבוגריה נפלו במלחמה האחרונה, הייתה לכאורה את כל הלגיטימציה להגיד לחרדים: ממני תראו וכן תעשו. אני השילוב המושלם של ספרא וסיפא. אבל מה הוא אומר בכל ריאיון? הוא מזהיר את החרדים שלא יתפתו להבטחות השווא של הצבא. והוא מוסיף ואומר שגם אם הצבא היה רוצה להקים מסגרות שמתואמות לחרדים, אי אפשר להיות בטוחים שבג"ץ לא יבטל את ההסדרים הללו. אגב, מי שבאמת מתעניין הרי יודע שיש אינספור יוזמות של שירות חרדי (שירות לאומי-אזרחי וגם צבאי. כל כך הרבה מסגרות נפתחות בימים אלה). הן שקטות. הן עדינות. וכן, הן איטיות. לא "שלום עכשיו" ולא "חטופים עכשיו". קמעא קמעא. אתם לא שומעים עליהן בתקשורת כי המטרה בקמפיין היא להפסיק את המלחמה וללכת לבחירות, לא באמת לגייס חרדים. והמטרה היא בעיקר לייצר כאוס, כל הזמן. כאוס עכשיו!
אבל מעל הכול, יש כל כך הרבה בעיות קריטיות שגיוס חרדים לא יפתור. למשל, תפיסת המוסר המעוותות של הצבא שעולה בחיי חיילינו; הקונספציה של בכירי המטכ"ל ששוללת כיבוש שטחים מהאויב (אני כבר לא מדבר על התיישבות); ההתערבות של הפצ"רית ומערכת המשפט בהחלטות צבאיות; מינוי בכירי הצבא על ידי הרמטכ"ל כצלמו וכדמותו; ובעיקר – הרחקה של מפקדים בכירים עם רוח לחימה שהולמת את רוח הגבורה של לוחמינו מעמדת קבלת ההחלטות. אומר זאת כך: במלחמת מצווה הכול יוצאין, אפילו חתן מחופתו וכלה מחדרה – חוץ מעופר וינטר. שמעתי דיווח שלפני כמה חודשים הגיע וינטר לרמטכ"ל ואמר שאם הוא לא מתמרן בעזה לפחות שייתן לו להקים גדודים לחרדים.
