אחרי שנה של הוראה מתוקשבת / זום וכו׳, חזרנו היום (מכללת אורות) לראות סטודנטים פנים אל פנים, חלקם עדיין במילואים (בני ישיבות הסדר), היה מרגש ומרומם להיפגש עם אלו שנמצאים בין לבין. והכי הכי, סטודנט שנפצע אנוש ונמצא בהליך שיקום ארוך ולא ויתר וביקש להיות שותף באמצעות הזום.
עברו כמה שעות מאז, ואני עדיין מרוגש מהמפגש עם הגיבורים האלו שחזרו משדה הקרב, סקרנים קשובים, דור גיבורים.
מצדיע להם!