על הביזיון, ההפקרות והמבצע חובק העולם להחרמת באגר אחד מני אלפים העוסקים בהשתלטות על ארץ אבותינו
פעמים רבות כתבתי כאן על ההפקרות שמתחוללת אל מול ההשתלטות הערבית ביו"ש. הנה סיפור אחד שמלווה אותי לאורך השבועות האחרונים וממחיש זאת, הייתי אומר, אפילו בצורה בוטה מדי.
לפני כשבועיים וחצי הבחין אחד התושבים ברמת מגרון בכלים כבדים שמבצעים עבודות בלתי חוקיות בשטח C בפאתי הכפר בורקא הסמוך.
כמובן שמיד העברנו דיווח בתוספת תיעוד ומיקום למחלקת הקרקעות של המועצה (שבאופן אבסורדי עושה יחד עם תושבים את עבודת האיתור שהמנהל האזרחי היה אמור לעשות), וזאת העבירה את הדיווח לפקחי המנהל וגורמי האכיפה.
אחרי שהכלים הערבים המשיכו לעבוד באין מפריע עד שעות הצהרים ניסיתי לברר מה קורה, אך במנהל האזרחי טענו ש"אין כעת מספיק כוחות כדי לבצע אכיפה". תירוץ מעניין, בהתחשב בכך שרק בשבועות האחרונים הגיעו מאות שוטרים לבצע הרס בגבעות הסמוכות, אבל נניח לזה הפעם.
טוב, אמרתי לעצמי. בעיות סד"כ זה דבר חולף, נחכה למחר. כמובן שגם למחרת עבדו הכלים במרץ וללא הפרעה וכך גם בימים שלאחר מכן.
במנהל האזרחי בנתיים נעו בין התעלמות מוחלטת לתירוצים שונים ומשונים, כשהאחרון שבהם היה ש"מדובר בעבודות חוקיות", לא פחות. כשאין כוח או רצון לאכוף, אפשר פשוט להלבין את העבירה.
בתחילת השבוע שעבר, נחשף למקרה המקומם העיתונאי עוז ישראל שוורץ מאתר סרוגים והחליט לפנות למנהל האזרחי לתגובה. תופתעו לשמוע, אבל שם אפילו לא טרחו להגיב לו, גם כשחלפו מאז כמעט שבועיים תמימים.
מה שכן קרה, ככל הנראה בעקבות הפרסום שלו, הוא שבמנהל האזרחי התעוררו בשעות הערב, החליטו פתאום שהעבודות בעצם אינן חוקיות וביקשו ממחלקת הקרקעות לברר אם הכלים עובדים עדיין. כצפוי, באותה שעה הערבים כבר סיימו את עבודתם והלכו לפוש מעמל יומם.
שוב העברנו דיווח חדש על הבוקר, ושוב מרחו עד הערב כשהכלים כבר נסעו, אז נזכרו בכל פעם להתעורר מחדש ולהפגין מוטיבציה כשהאכיפה לא הייתה רלוונטית.
בנתיים בכפר ראו כי טוב, ו2 הדחפורים שעבדו בימים הראשונים גדלו לשבעה-שמונה כלים כבדים שהחלו לבצע עבודות במספר נקודות בשטחי C סביב הכפר.
האירוע המחפיר נמשך עד לתחילת השבוע הנוכחי. בכל יול מבקשים ממנו להביא תיעוד חדש ועדכני, אני עוצר את יום העבודה והולך לבצע את המשימה שפקחי המנהל היו אמורים לעשות, אך בפועל – נאדה. אין אכיפה ואין כלום. העבודה מתקדמת בקצב, למעט דחפור בודד שהוחרם בשבת ביוזמה ראויה לשבח של חיילי הפלוגה המקומית. בהמשך השבוע כשרצו הלוחמים להחרים גם את הכלים הנוספים, במנהל כבר דאגו לשים להם ברקס.
רגע לפני סגירת הטור, בעקבות לחץ כבד של מספר גורמים בעלי השפעה, ניאותו במנהל האזרחי לאשר סוף סוף את החרמת אחד הכלים. בתוך זמן קצר מהרגע שניתן האישור נכנס כוח צבאי לכפר וביצע את ההחרמה. לכאורה פשוט וקל, אבל כמעט מבצע חובק עולם – עם לחצים לפני ומאחורי הקלעים ויוזמה אזרחית שביצעה בפועל את רוב העבודה, כדי בסך הכל להביא להחרמה זמנית וסמלית של באגר אחד מתוך אלפים, אם לא עשרות אלפים, שפועלים מדי יום להשתלט על שטחי מדינת ישראל.
מה אגיד, ביעילות כזאת לא נפגשתי הרבה זמן. אבל עזבו שטויות, מחר בטח נראה את פקחי המנהל מובילים במוטיבציית יתר הרס באחת הגבעות באזור. בכל זאת, צריך להראות עבודה, לא?
מתוך טורי השבוע ב'עולם קטן'.
