סיכום ביניים של הסכם החרפה בצפון:
1. אין כיבוש שטח. לא רק שלא תפסנו שטח עד הליטני – אלא שאפילו קו הרכסים לא נשאר בידינו.
2. אנשי החיזבאללה (השיעים) יחזרו, דה פקטו, לגור מטר מהגבול. יקימו בתוך זמן קצר את הבתים מחדש, הפעם מחופרים ועם תת-קרקע מובנה. כנראה גם מערכות מידע וצילום (בית חכם, למה לא?). כמובן, הם ימשיכו להסתובב כ'חקלאים' במסגרת 'מחאה' ולשחוק בהדרגתיות את הקרבה לגבול.
3. כח בינלאומי עוין (יוניפיל) יישאר לשמש כמגן אנושי לשיעים ולחיזבאלה.
4. צבא לבנון לא רק נשאר אלא מופקד על בטחוננו. יותר מזה, על פי הדיווחים יועברו גם תקציבי עתק על מנת לצייד ולחזק את צבא לבנון כדי שיוכל להילחם ברעים ("לחזק את המתונים!"))
5. 'ההישג' הגדול: הקמת ועדה בירוקרטית, בהשתתפות מדינות ערביות, שתחליט מתי מדינת ישראל תזכה באפשרות לנסות להגן על עצמה מול .
6. לבנון, על מנגנוניה והדומיננטיות הנמשכת של חיזבאללה ושונאי ישראל, תהנה מהזרמה של מיליארדי דולרים מהעולם.
7. אחרי שלא ראינו התקוממות פנימית רצינית – אפילו כשחיזבאללה היה בשפל היסטורי, על הקרשים, ועם רוח גבית ישראלית – ברור ששינוי פנימי משמעותי לא יגיע. לבנון תמשיך להיות מדינה כושלת, כאוטית, לא מתפקדת, עם מיעוטים שחלקם, אולי, מחכים שישראל תשלים עבורם את העבודה מול חיזבאללה.
8. מלחמת לבנון הרביעית היא ענין של זמן. כנראה בממשל (מישל) אובמה או שינוי שלטוני אחר – אחרי שחיזבאללה ישקם את עצמו וייערך מחדש עם מידור קפדני, ציוד, להקות כטבמים ורחפנים והסקת מסקנות.
איזה טמטום. איזו רפיסות.
בכיה לדורות, כבר אמרנו?
