איך מהנדסים תודעה?!
לוקחים מורה/מדריכה במשרד החינוך, שרקדה ושרה עם כיתוב שאינו משתמע לשתי פנים, ביום הכי כואב של עם ישראל, ביום שבו נאנסו בנותינו, נטבחו ילדינו ונשבו זקנינו. ובית המשפט האריך את מעצרה.
מראיינים אותה בפריים טיים על ידי כתב אובססיבי שדעותיו ידועות לכל. מציגים אותה בתור קורבן מסכן שקיבלה עונש שנפל עליה כרעם ביום בהיר.
צר לי, זה לא עובד עליי. כואב לי על החטופים, על היתומים ועל האלמנות שהיו צריכים להיתקל בסטורי הזה ביום הקשה בחייהם. לא עליה. הלב שלי ושל רבים בעם במקום הנכון.