שלום ינון
הקיץ שלפני רצח רבין, קבוצת מדריכי סניף רמת חן נמצאת ביום כיף בירושלים. בסיום נסענו- 2 מדריכות ומדריך- עם הקומונר דאז – אהד ברט.
בכביש 443 אהד זיהה את הרכב של יוסי שריד ועקף אותו והנמיך מהירות. השר הורה לנהג לעקוף אותנו. אהד חזר על העקיפה והנמכת המהירות והשר שוב עקף אותנו. זה נמשך ככה מס׳ פעמים. ביקשנו מאהד להפסיק את המשחק הזה והוא הפסיק.
אז שמנו לב שהשר עוקב אחרינו.
אהד החליט לנסוע ישר לכיכר מלכי ישראל למיצג הגולן. נסענו עד ת״א עם השר אחרינו במעקב.
בת״א עצרו אותנו ניידות באחד הרחובות. את אהד עצרו, אותנו לקחו לתחנה לחקירה.
בתחנה ביקשנו להתקשר להורים. לא הרשו. ביקשו שנכנס לתת עדות והם כבר יתקשרו להורים שלנו שיבואו לקחת אותנו. כשיצאנו ההורים היו שם ואמרו להם שאנחנו עצורים ולוקחים אותנו לאבו כביר. התחילה מהומה. מה סעיף האישום? השוטרים גמגמו ״ניסיון לחבלה חמורה בשר״ אח״כ החליפו את האישום ל ״ העלבת עובד ציבור״. השוטרים התעקשו שהגיעה הוראה מלמעלה שנעביר את הלילה בבית מעצר באבו כביר. קרעו אותנו מההורים בבכי תמרורים. הושלכנו לתא באבו כביר. נערות בנות 17 שלא עשו כלום.
למחרת הובאנו בפני שופט, שוחררנו בערבות. קיבלנו מכתב שהתיק נסגר ״מחוסר ענין לציבור״. לאחר רצח רבין התגלה שכבר יש ענין לציבור והוא נפתח שוב… זימנו אותנו לקצינת מבחן. מי שנתן את ההוראה לעצור אותנו היה גבי לסט. הוראה מגבוה
ברכב של השר יוסי שריד היתה גם תמר גוז׳נסקי
בשום אופן לא היה ניסיון לדרדר לתהום או סכנה כזו או אחרת. זה היה לגמרי מעשה שטות (שלא ייעשה, ללא ספק לא מוצדק אבל לנו כטרמפיסטים לא היה שום יד בדבר)
מיותר לציין שגם היום, כשאני בת 46 והסיפור הרחק מאחוריי עדיין יש לי חרדה מכליאה והיא מתבטאת בכל מיני מישורים בחיים
מקווה שעזרתי במשהו. לו יכולתי הייתי תובעת על כליאת שווא אבל רק רציתי שזה יהיה מאחוריי
