ספטמבר 1938, רוחות מלחמה באירופה. צ'מברליין ודאלאדיה טסים למינכן ומחליטים להפקיר את צ'כוסלובקיה בניסיון למנוע מלחמה. צ'מברליין חזר לבריטניה, נופף בהסכם והבטיח כי הביא "שלום בזמננו".
צ'רצ'יל גרס אחרת: "בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ותזכה בחרפה ובמלחמה גם יחד".
הסוף ידוע. הניסיונות לפייס את באמצעות המנחה הצ'כוסלובקית לא השביעו את רעבונו של היטלר אלא רק הגדילו אותו. הם גם לא שיפרו את המאזן האסטרטגי של בריטניה וצרפת אלא החמירו אותו קשות.
צ'כוסלובקיה שהיתה מבוצרת מאחורי חבל הסודטים פורקה מיכולתה להגן על עצמה ונכנעה לגרמניה ללא קרב חצי שנה מאוחר יותר. בריה"מ שערב ועידת מינכן היתה קשורה עם צ'כוסלובקיה בברית הגנה משלה, הבינה שאסור לה לסמוך על בריטניה וצרפת ובחרה לפנות להסכם ריבנטרופ-מולוטוב ולחלוקת שלל בינה ובין גרמניה הנאצית במזרח אירופה.
הועידה שתתכנס ביום חמישי הקרוב היא המינכן שלנו. ארה"ב של ביידן בשיתוף עם ה"מתווכות" קטר ומצרים, מתכוונות להציג עסקה שמוצגת כעסקת חטופים, אבל מטרתה האמיתית היא ניסיון למנוע מלחמה אזורית – באמצעות הכנעת ישראל במלחמה ברצועה.
נדב איל כתב שלשום ב'ידיעות אחרונות' כי "מטרת הפסגה השבוע היא להוביל להפסקת אש – בעזה וגם במזרח התיכון".
מקבילו ב'ישראל היום' יואב לימור קיבל תדרוך דומה והסביר כי אם ארה"ב תצליח למתן את התגובה האיראנית לחיסול הניה ולהוביל להפסקת אש ברצועה "זה יאפשר גם לסנכרן בין שני הצירים, להפוך את הפסקת האש בדרום לרב-זירתית ולהתחיל בשיקום הצפון".
גם האלוף במיל' ישראל זיו, השופר הרשמי של מערכת הביטחון, כתב אתמול במעריב כי "הצ'אנס הזה הוא גם נקודת יציאה טובה לישראל וגם מונע את כל מה שהזכרנו כאפשרות להסלמה".
כששומעים את קולם של בכירי מערכת הביטחון שלנו באמצעות התדרוכים לתקשורת התמונה מתבהרת.
מנחת הפיוס שמציע ביידן לאיראנים היא כניעה ישראלית לחמאס בדמות ויתור על מטרות המלחמה ועל הניצחון המוחלט, ונסיגה ישראלית מציר פילדלפי ומפרוזדור נצרים.
האסטרטגיה האמריקנית – ככל שניתן לכנות את הגישה הפייסנית אליה שותפה גם צמרת מערכת הביטחון שלנו אסטרטגיה – היא שהפסקת האש בדרום תתרחב ותוביל להפסקת אש "רב זירתית".
בשעות האחרונות למדנו שהאיראנים רואים את התכנית האמריקנית להכנעת ישראל כהישג אסטרטגי.
ראשית התפרסם כי איראן מוכנה להבליג על חיסול הניה ולספוג השפלה לאומית כדי שהעסקה תיחתם. כעבור זמן קצר התבשרנו כי איראן מעוניינת גם לשלוח משקיף לפסגת המו"מ.
קשה לחשוב על מסר ברור ומפורש יותר לכך שעבורנו מדובר באיוולת אסטרטגית – אבל צמרת מערכת הביטחון ממשיכה בשלה כל הדרך למינכן משלנו.
צ'מברליין היה משוכנע שהצליח להשביע את תאבונו של היטלר באמצעות הפקרת חבל הסודטים וצ'כוסלובקיה והבטיח לעמו "שלום בזמננו".
לראשי מערכת הביטחון שלנו יש את הגרסה שלהם לשלום בזמננו. לשיטתם הפסקת האש ברצועה שתתרחב להפסקת אש רב-זירתית היא מפתח הקסמים לנורמליזציה עם סעודיה ולברית הגנה אזורית שתמנע מלחמה אזורית לטווח זמן ארוך יותר מהסכם הפסקת האש לבדו.
גם כאן מדובר באיוולת שתסתיים באסון. ראשי מערכת הביטחון מציעים לנו לבחור בחרפה בדמות כניעה לחמאס, כדי להמנע ממלחמה מול איראן, חיזבאללה והמיליציות האיראניות.
צ'ברליין ודאלאדיה חשבו שימנעו מלחמה באמצעות הפקרת חבל הסודטים וצ'כוסלובקיה. הם הרוויחו שקט זמני במחיר פגיעה והחמרה מעשית במצבן האסטרטגי של צרפת ובריטניה.
בריטניה וצרפת גרעו מהברית שלהן את צ'כוסלובקיה – על חבל הסודטים המבוצר ועל תעשיית הנשק והפלדה המפוארת שלו – ודחפו את סטלין ובריה"מ ישירות לזרועותיו של היטלר.
גם כאן תהיה לכניעה שביידן ובלינקן מבשלים לנו עם גלנט וצמרת מערכת הביטחון השפעה דומה. הנסיגה מציר פילדלפי נתפסת בעיני ראשי מערכת הביטחון הכושלים כמחיר דל לשלם לעומת האפשרות לעסקה ולברית הגנה אזורית – בדיוק כפי שהפקרת חבל הסודטים נתפסה בעיני צ'מברליין ודאלאדיה כמחיר דל לעומת "שלום בזמננו".
אבל כפי שלמדנו ממינכן וכפי שהזהיר צ'רצ'יל מראש, הבחירה בחרפה לא תבטל את המלחמה אלא תוביל לחרפה ולמלחמה בתנאים גרועים בהרבה.
סעודיה ומדינות ערב המתונות לא יתרשמו מהסכם הפסקת אש שמשמעותו תבוסה ישראלית ושרידות שלטון חמאס ברצועה.
ישראל שלא מסוגלת להכריע את חמאס היא לא מעצמה שסעודיה ומדינות ערב המתונות ירצו כבעלת ברית להרתעת או להכרעת איראן. להיפך. ישראל תיתפס כמדינה חלשה שבחרה בחרפה ועל כן לא ניתן לסמוך עליה.
לא רק שעסקת הכניעה שביידן מנסה לכפות עלינו לא תקרב נורמליזציה וברית הגנה אזורית, היא עלולה לדחוף את סעודיה לפנות בדיוק לכיוון ההפוך וללכת עם האיראנים למקבילה המזרח-תיכונית של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
התכנית האיראנית להשמדת ישראל מתבססת על פלישה מרובת חזיתות. חיזבאללה לגליל;
