קיבלתי את הבשורה המרה באמצע היום בהפסקה קצרה בין מטווח למטווח בבסיס בדרום הארץ. הגרון שלי נחנק והתמלא בדמעות. לא מעכל. ישראל יודקין נפל בקרב. את ישראל אני מכיר מאז היה ילד, הדרכתי אותו בקייטנות קיץ בכפר חב״ד. ועכשיו עשינו מילואים ביחד. פגשתי אותו באמצע עזה, הוא פיקד על כח שהיה סמוך אלינו בלחימה בחאן יונס. וגם עכשיו במילואים בהגנה על היישובים בעוטף היינו בקשר סביב משימות ואימונים לחיילים שלו. בחור נעים עם לב זהב, מסור וחדור מטרה. לא ידעתי איך אני חוזר למטווח ומצליח לתפקד ולדבר רגיל עם החיילים המתאמנים, אז החלטתי לחנוק את הדמעות ולהקדיש את המטווח הזה לזכרו. ישראל, תודה גיבור! אנחנו חייבים לך. מעריך ומתגעגע- שובי גרוזמן
תפריט
