קטע פשוט מדהים.
נעמי לבוב, שחקנית מצוינת שאני מאוד מחבב, מדברת על הצורך שלה כאמא שיהיה ערוץ חינוכית.
מעירים לה שאין כוונה לסגור את החינוכית.
היא ממשיכה ואומרת שהיא לא רוצה שהילדים שלה יראו פרסומות בחינוכית כשהיא מכינה חביתה כאם חד הורית.
מעירים לה שלא יהיו פרסומות בחינוכית.
היא ממשיכה ואומרת שיצירות המקור והסדרות הישראליות זוכות בפרסים בכל העולם ושזו הגאווה שלנו.
מעירים לה שאין שום פגיעה ביצירות המקור.
וכמובן ברקע חברי הכנסת של השמאל צועקים "אבל אבל אבל".
אנחנו בעידן שבו החרדה היא היא הזהות הפוליטית.
David Peter דוד פטר
