חבר שמשרת כקצין בבא"ח גולני סיפר לי אתמול: "האמבולנס הראשון שיצא עם אחד הפצועים נחסם למשך כמעט 5 דקות בכפר קרע על ידי שופל ערבי שלא הסכים לזוז, ופינה את הדרך רק באיומי נשק מצד לוחם שנאלץ להפסיק את עצירת הדימום של הפצוע כדי לצאת מהרכב. בשעות אחרי פיצוץ הכטב"ם הכפר התמלא בקריאות שמחה וזיקוקים".
יש לנו אויב ענק שחי בתוכנו.