״כמו רבים וטובים בעמנו ישראל חשתי זעזוע וחלחלה מדבריו הבוטים והמצמררים של שדרן הרדיו ירון לונדון שטען שהאסון במירון לא מעציב אותו כי אנו לא בני אותו העם… וזה כמו אסון שקורה בסין. לקינוח הוא גם בז למתפללים ולתפילות סביב קברו של רשב״י במירון!
דברים חמורים אלו מוכיחים יותר מכל על אישיותו השלילית של האיש – שרגש, חמלה, ורחמים כנראה רחוקים ממנו כמטחווי קשת! הרי עין לא נותרה יבשה באסון, באיסוף וזיהוי הגופות, בהלוויות, בבתי האבלים, והלז טוען שזה לא מדבר אליו. ראשי מדינות וממשלות בעולם, גם כאלה שאין לנו איתם קשרים דיפלומטיים שיגרו תנחומים וכאב, ולמר לונדון זה נראה כמו אסון בסין.
ואני שואל: וכי אם היתה חלילה נפילת רכבת מסין לתהום עם 50 סינים לא היינו כואבים? הם לא יצירי הבורא??
פעם בא תלמיד למרן הרב שטיינמן זצ״ל וטען בפניו שאין לו טעם בלימוד התורה. הסביר לו הרב שהתורה היא כמו סוכריה וחייב להיות טעים לך, אלא אם כן אתה עם פצעים בפה.. או אוכל את הסוכרייה כשהיא עטופה ולכן אינך חש בטעם.
לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, אבל מציע לו: לך אחרי דבריך לבדוק את פצעי הנפש שלך, או את המעטפת שעל ליבך, כי כך יהודי לא מדבר, בוש והכלם לך״.