"זאת חוויה מחרידה שאני לא מאחל לאף אחד לראות את הכבשים מתחילות לגסוס לך מול העיניים אבל מה שקרה כאן היה פשוט נס", שחזר יאיר אוחנה, רועה הצאן. "מלאתי דלי אחד מהבור ושפכתי לתוך השוקת של הכבשים ואז בדיוק מישהו צלצל אלי. עצרתי רגע את המילוי ותוך כדי שאני מדבר בפלאפון אני רואה שהכבשים הראשונות שהספיקו לשתות את המים נופלות לרצפה ומתחילות לפרפר. אם הפלאפון לא היה מצלצל והייתי ממשיך למלא, כנראה שעוד כבשים רבות היו מתות חלילה", סיפר אוחנה.
"הערבים מתנכלים לנו באופן קבוע בשטחי המרעה, משום שהם מבינים עוד יותר טוב מאיתנו שרעיית הצאן היא שתקבע את הגבול, ותכריע האם השטח יהפוך לחלק מהמדינה הפלסטינית או שיישאר בידיים יהודיות. שום התקפות אכזריות ככל שיהיו לא יגרמו לנו לזוז מפה לעזוב את השטח, ואנו נמשיך לצאת אל המרעה גם מחר כדי לשמור על אדמות המולדת בלב בנימין", הוסיף אוחנה.
אוחנה עם עדרו. צילם: משה שלייפר
