הישראלים מכורים לחדשות. זו עובדה. בשנים האחרונות ההתמכרות הזו התרחבה גם לסקרים – אבל נשים את זה בצד, אתם כבר מבינים למה.
המלחמה, ועוד קודם לכן הרפורמה ושנה של מחאה, הביאו את הישראלים להיצמד עוד יותר למסכים לשעות רבות של שידורים חיים וגלים פתוחים. בחודשי המלחמה הראשונים שודרו בערוצי החדשות גלים פתוחים ברוב שעות היום והלילה, וכמעט בכל בית הטלוויזיה הייתה פתוחה רוב שעות היום.
אנחנו מתקרבים לציון שנה למלחמת חרבות ברזל וסיכומי הביניים שיבואו איתה. הבוקר אנחנו חושפים נתונים מרתקים על השינויים הדרמטיים בהרגלי הצפייה של הישראלים, שינויים שיישארו איתנו כפי הנראה לשנים ארוכות קדימה.
ערוצי הטלוויזיה בישראל משדרים שידורי אקטואליה וחדשות ברוב שעות הפריים טיים, החל מהשעה 15:00 ועד ל- 21:30 בלילה, הרבה יותר מהמקובל בעולם, והישראלים כאמור מכורים לזה. זו הסיבה שערוצי הטלוויזיה בישראל הפכו לכלי דרמטי להשפעה ושינוי תודעה – הרבה יותר מהמקובל בעולם.
בישראל קיימת שנים רבות מערכת לדגימת הצפייה בטלוויזיה, "הרייטינג" בלשון העם, שמבוצעת בידי "ועדת המדרוג". מדובר בוועדה שהיא למעשה חברה פרטית בבעלות ערוצי הטלוויזיה והמפרסמים. כן, שילוב בעייתי משהו, אבל נניח את העובדה הזו בצד כרגע.
על אף שחלף יותר מעשור ממהפכת הסטרימינג והטלוויזיות החכמות, המערכת למדידת הרייטינג דוגמת עדיין רק את "בעלי המקלטים". ובעברית פשוטה: רק את בתי האב המחוברים לספקי תוכן כמו הוט, יס, סלקום TV, פרטנרTV וספקים נוספים.
המערכת למדידת הרייטינג אינה דוגמת לצורך העניין את הציבור החרדי, המגזר הערבי, תושבי יהודה ושומרון, ומעל הכל – היא לא דוגמת את כל מי שצופה בתכנים חדשותיים באמצעות הטלפון הנייד, המחשב או באמצעות אפליקציות. אנחנו מדברים על מאסת ענק של צעירים בגילאי 18 עד 40 שפשוט לא נדגמת. כל זה הופך את נתוני "הרייטינג" המפורסמים למוטים לטובת הציבור המבוגר, היהודי והמסורתי – חילוני.
דיירקט פולס ביקשה לבדוק שני דברים פשוטים: 1. מהו הערוץ הנצפה ביותר של כלל הנדגמים. כן, כולל חרדים, ערבים, מתנחלים וצעירים כאמור. 2. ביקשנו לבדוק גם את האימפקט. כלומר, מה רמת ההשפעה של כל אחד מהערוצים על הצופים.
מתחילת המלחמה ערכנו מאות רבות של סקרים, ובכל אחד מהם בדקנו מהו הערוץ ממנו אנשים ניזונים בפרשנויות ובמידע בנושאים הביטחוניים החשובים ביותר עבורו בשעת המלחמה. בחודש פברואר האחרון ערכנו מדגם משלים ענק שכלל 8,557 נדגמים. שקלול התשובות לאורך אותם חודשים הפתיע גם אותנו:
מקרב אלו שאמרו כי ערוצי הטלוויזיה הם מקור המידע העיקרי שלהם, 39% השיבו כי הם צופים בקשת 12, 38% השיבו כי הם צופים בעכשיו 14, 13% השיבו כאן 11, ורק 10% השיבו רשת 13.
למעשה, קשת 12 ועכשיו 14 הם ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, וכמעט 80% מהישראלים מסתמכים עליהם בחדשות ובפרשנויות. כדי לפשט את התמונה, אנו מציגים עבורכם את הפילוחים של שני הערוצים 12 ו-14 בלבד. בפוסט נפרד ננתח את נתוני כאן 11 ורשת 13, שפלח הצופים שלהם עומד על 20% סך הכל.
נמשיך. צלילה לפילוחים מניבה נתונים מרתקים נוספים: למשל, בפילוח לפי עמדות פוליטיות, 74% מהמגדירים את עצמם ימין צופים בעכשיו 14, בעוד כ-70% מהמגדירים את עצמם מרכז או שמאל צופים בקשת 12.
רוב מכריע של הציבור החילוני צופה בקשת 12, ואילו בעכשיו 14, ערוץ שומר שבת, צופים רוב המסורתיים, הדתיים והחרדים. אגב, כ- 25% מאוכלוסייה החרדית נחשפים לתכנים טלוויזיוניים באמצעות הנייד, אפליקציות, המחשב או הווטסאפ. מדידת הרייטינג לא סופרת אותם כאמור.
שאלנו את הנדגמים לאורך כל החודשים האחרונים מהי רמת הכנסתם ביחס לממוצע במשק. מסתבר שהטענה של חלק מהמפרסמים שמחרימים את עכשיו 14, על כך שכושר ההשתכרות ויכולת הקנייה של ציבור הצופים של 14 נמוך משל צופי 12 ו-13, מתבררת כמופרכת. נתוני ההכנסה של צופי שני הערוצים די זהים.
נראה כי בישראל בדומה לארה"ב קמו שני ערוצים מרכזיים המייצגים את העמדות הפוליטיות של הקואליציה מול האופוזיציה. קהל הצופים שעבר בין הערוצים בשנה וחצי האחרונות, הגיע על מנת להישאר.
גילוי נאות: חברת דיירקט פולס מעניקה שירותי מחקר ודגימה עבור ערוץ עכשיו 14.
