דעה שאולי לא פופולרית היום אך היא חייבת להיאמר:
היום במבט היסטורי, ברור לכולנו שהשואה האיומה הייתה שבר תהומי אך מהלך אלוקי שהוביל לשיאה של שיבת ציון והקמת המדינה.
אני בטוחה שפרעות שמחת תורה והמלחמה שרק בקושי התחילה, הם פעמי הדבר הבא… הם מבשרי בניין המקדש והשלמת דברי הנביאים: "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה…"
"ואשתומם ואין עוזר… ותושע לי ימיני וחמתי היא סמכתני"
"לא יבוא בך עוד ערל וטמא…"
"מהרסיך ומחרביך ממך יצאו" (כפשוטו)
אל יאוש יהודים! דווקא מהדבר הנורא ביותר צומחות עקבות משיח. דווקא מסרטון התצפיתניות נביא סרטוני גאולה.
"אייתי ואחמיני"
לא להתבלבל, לא מיטוט החמאס ואפילו לא השבת החטופים הם מטרות העל של המלחמה.
המטרה היא מימוש חזון הגאולה. ברצון או בכורח אנחנו נגשים אותו!