אביעד פרידמן: כך סייעה לי השרה אורית סטרוק להציל אנשים בשמחת תורה
אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד השיכון ב"ממשלת השינוי" וממתנגדיה הידועים של הממשלה הנוכחית, חושף הבוקר ברשומה אמיצה בפייסבוק, מה עשתה אורית סטרוק ביום הראשון למלחמה. לשונאיה האובססיביים של סטרוק, העובדות האלה ודאי לא ישנו דבר. מכריה ומוקיריה לא יופתעו.
הדבר החשוב ביותר הוא היושרה של פרידמן, לכתוב את האמת בתגובה לכתבת נאצה טיפוסית בהארץ. האומץ שלו נותן לי תקווה והוכחה, שכאשר עובדים ביחד מגיעים לתוצאות.
וכך נכתב:
"קראתי הבוקר את כתבתו של גידי וייץ המספר על ישיבת הממשלה ב7.10 ואת ביקורתו על דבריה של השרה אורית סטרוק בתחילת הישיבה. לדבריו, השרה סטרוק פתחה את הישיבה בברכות חג שמח ונתניהו נזף בה במבט מצמית ואמר 'החג כבר לא יהיה שמח'. לא הייתי שם ואיני יודע כי כך היה.
אני חש חובה לשתף בסיפור אחר הנוגע לשרה סטרוק ביום זה.
בבוקר ה7.10 (שמחת תורה) השכמתי קום להתארגן (בכל זאת גבאי) ובגל האזעקות שפתחו את הבוקר לקחתי עמי פלאפון. בשעות הבוקר התחילו להגיע אלי מספר שיחות של הורים לילדים שהיו במסיבת הנובה והוריהם חפשו כל דרך לחלצם.
לאחר מספר שיחות כאלו הבנתי חלק קטן מחומרת המצב וקפצתי לעזרה (בקריה). אני לא רוצה לספר על מעשי באותו יום, אבל כן רוצה לספר שבשלב מסוים בבוקר החג התקשרתי לשרה סטרוק, לאחר ששרים אחרים איתם ניסיתי לדבר ולהסביר להם את חומרת המצב, לא התחילו להבין מה קורה בפועל, ואמרו לי, 'מה אתה דואג הצבא מגיע לשם'. או גרוע מכך, 'זה סתם ניפוחים של התקשורת נגד ביבי' וכו'.
השרה סטרוק ענתה מיד בבוקר החג. שמעה את הדברים ומיד נחלצה לעזרה. העלינו על הקו אנשי צבא בכירים (חלקם לא הבינו עדיין בשלב זה את חומרת העניין), הסדרנו כניסה של אדם עם יכולות טכנולוגיות רלוונטיות שאינו איש צבא לקריה, כדי לעזור במאמצי החילוץ. ובעזרת מערכות מיפוי ואותות אזרחים הצלחנו לעזור בחיבור נמלטים ושורדים למתנדבים ומחלצים בשטח, ולחיילים שקפצו לעזור לנמלטים מהמסיבה. בכל הזמן הזה, בכל פעם שהיה צריך משהו באותו בוקר, השרה סטרוק לא היססה לעזור".
עוד כותב פרידמן כי, "לצערי ברמה האישית אני חש שלא עשיתי מספיק וגם אני לא הבנתי את גודל האירוע. בחלק מהמאמצים כשלנו ומספר אנשים שדיברנו עימם באותו בוקר נחטפו, וחלקם נרצחו. בתוך גיבורי ישראל הגדולים שהתגלו באותו יום, אין לי עניין להרחיב עוד בחלקי המאוד צנוע בחילוץ אנשים. אבל כן יש לי עניין לומר ביושר, שהשרה סטרוק לא רק שלא הייתה זחוחה באותו בוקר – היא הייתה יותר מפוקחת וחדה מאנשים אחרים".
ופרידמן מוסיף, "מיום הקמתה, אני מתנגד נחרץ לממשלת ה64 ואני חושב שהיא מובילה אותנו למקומות איומים נוראים. לא רק שלא הצבעתי לממשלה זו, אני סבור כי כל יום שהיא פועלת בצורה הנוכחית היא מסכנת את המפעל הציוני.
אני אפילו יכול לומר כי יותר מאשר הכעס והאכזבה העצומים שלי מה7.10 (כעס שבעיקר מרוכז בצבא) אני יותר כועס על כל מה שקרה מה-8.10 ועל הטיפול הכושל של הממשלה במדינה. וכאן לממשלה יש חלק גדול ואחריות על המחדלים – כלכלית, חברתית, צבאית ועוד. ועל כך אני כותב ואכתוב בהמשך.
אני חרד מאד מחוק הגיוס הנוכחי (שהאמת צריכה להיאמר שבעבר חשבתי שהוא סביר) פשוט כי ב-7.10 הבנתי כמה חסרים לנו חיילים בחזית וחיילים בעורף. ואי אפשר להמשיך כאילו לא קרה דבר.
אני חרד ממצב העורף לקראת מלחמה בצפון. אני חרד מההתנהלות הכלכלית הלא אית לאחר ה-8.10 וקצרה כאן היריעה מלהרחיב על כל תחושותיי בנושא.
אבל כאשר אני קורא כתבה זו, אני חש שנעשה עוול למי שנרתמה לעזור לכמה משפחות. אני חש שמאד קל להיתפס לדמות של אישה עם מטפחת ולהלביש עליה ביקורות שאינן נכונות. אני לא קורא ביקורות על אבי דיכטר וניר ברקת, גברים אמיצים וחזקים שאיבדו את כל אומץ ליבם, ובסתר מעבירים ביקורת, ובפומבי איבדו את לשונם כדי לא להרגיז. והם לא היחידים.
יש הרבה ביקורת אמיתית להשמיע ולתקן בממשלה הזו. מציע להתמקד בה".
עד כאן דברי פרידמן. להערכתו ולהערכת סטרוק הם הצילו שני אנשים מחטיפה באותו יום, ואולי יותר. התרומה העיקרית של סטרוק הייתה לחבר בין אנשים ושל פרידמן לגייס את האמצעים הטכנולוגיים.
אך כאמור, הדבר החשוב ביותר הוא לעבוד ביחד למען המטרות שמשותפות לכולנו, ולא לקטב רק לשם הקיטוב.
