וועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר הכנסת יעקב מרגי, קיימה הבוקר (שני) דיון על סוגיית הפשיעה החקלאית ברחבי הארץ, בניסיון לקבל מרשויות החוק את היקפי התופעה וההתמודדות עימה.
תופעת הפשיעה החקלאית ברחבי הארץ מתבטאת במספר מישורים: גניבות של תוצרת חקלאית ישראלית, פירות, ירקות, צאן ובקר שנגנבים משטחי הגידול, גניבות נוספות של ציוד חקלאי יקר כמו טרקטורים וציוד מכני מתוך שדות, ישובים וקיבוצים, שנזקם מגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר בכל אירוע. בנוסף קיימת תופעת הפרוטקשן, גביית 'דמי חסות' על ידי עבריינים המאיימים על החקלאים בכדי שישכרו מאיתם 'שירותי אבטחה', ואם הללו מסרבים, העבריינים גורמים לנזקים עצומים לציוד החקלאי, לבתי האריזה ועוד.
בדיון השתתפו נציגי משטרת ישראל ומשרד המשפטים, נציגי ארגוני חקלאים, 'השומר החדש', 'השומר יו"ש' ורשויות מקומיות.
לפני מספר שנים הובילה תנועת רגבים בהצלחה את תיקון החוק שהפך את הפלישה לשטחים חקלאיים לעבירה ברף ענישה גבוה יותר. תיקון החוק שיפר את האכיפה, אך היקפי הפשיעה עדיין קשים.
יכין זיק, מנהל הפעילות של תנועת רגבים, התמקד בפן המשפטי של פעולות האכיפה.
"לכולם ברור שאין מספיק אכיפה בשטח, וברור שמשטרת ישראל צריכה להגביר את האכיפה, ועל הפרקליטות להגיש כתבי אישום חמורים, אך הדרך למיגור התופעה, עוברת בכך שמערכת המשפט צריכה להתייחס לסיפור הזה כתופעה של 'מכת מדינה' ולא כשל תיקים פליליים נקודתיים נטולי הקשר.
הדרישה שלנו היא ששר המשפטים יפנה לפרקליט המדינה כדי להוביל קו מנחה כזה מבחינת הפרקליטות, ושנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, העומדת בראש הרשות השופטת, תוריד את ההקשר הזה לבתי המשפט השונים שהתיקים הללו מתגלגלים לפתחם. ההרתעה תושג כשהאווירה המשפטית תפסיק להתייחס לתיקי פשיעה חקלאית כעבריינות פלילית מקומית, ותתייחס אליהם במבט מאקרו גם מבחינת הענישה".
יו"ר הוועדה חבר הכנסת מרגי אמר בדברי הסיכום: "אין לי טענות ספציפיות כלפי גופי האכיפה. כולם צריכים לשים יד. המתסכל הוא, שלמדנו לחיות עם התופעה, כשכולם יודעים מאיפה הפשיעה יוצאת ומי העבריינים. כשרוצים להתמודד עם ארגוני הפשיעה, ידעו לפגוע בכיס. למה פה זה לא קורה? יש יישובים שהמשטרה בכלל לא נכנסת אליהם. למדנו לחיות עם אובדן הריבונות. אי אפשר להתייחס לזה כמו אירוע של גניבת אופניים. צריך להגדיר מחדש מהי פשיעה חקלאית".
