ב-18 ליונאר 2020 הגיש הנשיא טראמפ את התוכנית שלו לפיתרון הסכסוך הארוך של הישראלי-פלסטיני בבית הלבן.
כנראה שאף אחד שקורא עכשיו את הטור לא קרא את התוכנית – למעלה מ-180 עמודים.
על פניו הדברים שקורצים לעין נראים דברים מעולים: ריבונות, הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל,
אבל זהו, שלא.
חלק מהתוכנית היא הקמת מדינת טרור בלב ליבה של ישראל, מדינה שתוכל לשגר טילים מטווח אפס, מדינה שתוציא פיגועי ירי ודקירה על בסיס יומיומי. אנחנו נחזור לאוטובוסים מתפוצצים בלב תל-אביב כמו באינתיפדה הראשונה. מדובר על 800 קילומטר גבול. זה מטורף.
גם אם תיהיה ריבונות והיישובים ביו"ש יהיו חלק ממדינת ישראל תיהיה הקפאה של 4 ולא יוכלו לבנות במובלעות, לא יהיה רצף בכלל בין היישובים, אם זה ריבונות, אז עדיף בכלל לא.
בתוכנית רשום 'המדינה הפלסטינית' – 179 פעמים. לעומת זאת, המילה 'ריבונות' – רשומה שבע פעמים בלבד. זה כבר אומר לכם משהו…
הישראלים התרגלו במשך עשרות שנים להתמודדות פשטנית עם הנעשה מעבר לקווי 67. את אישורי הבנייה ביו"ש מנפק הצבא. הממשל הוא צבאי, אם כי בריכוזי הערים יש שלטון אוטונומי. הכבישים, מופרדים בחלקם, ואזרחי ישראל, בין אם גרים ביו"ש או בשאר המדינה, התרגלו כבר לכך שאפליקצית הניווט 'וויז' – מחפשת להם נתיב מהיר בלי כניסה לכפרים בשטח A.
אך המפה החדשה מלווה בחוברת עבת-כרס שהפיקו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקורביו. חוברת שפיזרה את המוכר וההגיוני לכל עבר. את התוכנית אפשר לתאר "בהשאלה" כמו הצצה לתוך נפשו המסוכסכת של הנשיא טראמפ. לרגע אחד, אופוריה ושמחה, ולרגע נוסף, תסכול והאשמת האחר.
אולי עכשיו יש תהיה הכרה ריבונית מטעם הנשיא טראמפ, אך בעוד חודשים ספורים יתקיימו בחירות בארצות הברית ומי יודע מי יעלה לשלטון, טראמפ זה כנראה לא יהיה…
מה שזה אומר שאנחנו לא יכולים להיבטח בנשיא טראמפ, ככה שהסכמים עם הערבים אולי עכשיו נראים בסדר, אבל מי יודע מה יהיה עם הנשיא הבא.
כדברי דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, "תוכנית המאה" היא אכן מהפכנית והיסטורית. ולא בשל ההסכמה האמריקאית להחלת החוק והמשפט הישראליים על שטחים ביהודה ושומרון, וגם לא בשל ההכרה בירושלים "השלמה" — שאותה שללו ממשלים קודמים — כבירת ישראל. היא מהפכנית בשל עובדה אחת, אכן היסטורית: לראשונה בהיסטוריה של הציונות הימין, ביוזמת ראש ממשלת ימין, (שכמה ימין הוא זה כבר עניין אחר), מכיר במדינה פלסטינית (הצהרת בר אילן פורשה כמס שפתיים לא מחייב ללחץ ברוטלי של הנשיא ברק אובמה). וגם אם מדינה פלסטינית, בשל סירוב פלסטיני, לא תקום בקרוב, הכרה ישראלית בהקמתה — מתוך מחויבות ישראלית לכבד את גבולותיה — היא אכן מהפכנית.
וזה הדבר שצריך לישם, ריבונות על כל חלקי יו"ש בלי מדינה פלסטינית, זה אפשר לעשות כבר מחר בבוקר גם בלי המדינה הפלסטינית.
בנימין נתניהו יכול להכיל ריבונות גם בלי האמריקאים, וגם אם הם לא ממש מסכימים אפשר לעשות כי מה שעשה בערב מנחם בגין "שהחיל ריבונות" בירושלים המערבית בלי אישור הבית הלבן והתגדותו! אז ביבי, אפשר גם בלי אמריקה.
ההיסטוריה מוכיחה שאם נותנים לערבים חלק קטן, גם אם זה נראה טוב זה בסוף יהיה רע, רע מאוד, כמו מה שהיה בהסכמי אוסלו ששם כביכול היה אמור להיות שלום, אבל בסוף ראינו שלום לא ממש היה. ההסכם הזה אם ראש הממשלה יחתום עליו אנחנו נסבול ממנו כמו הסכמי אוסלו שמהם אנחנו סובלים עד היום.
אם אנחנו לא רוצים לחזור לגוש קטיף, אם לא רוצים ש-15 אלף יהודים יפונו מבתיהם אז אנחנו צריכים להתנגד לתוכנית האיומה הזו.
מדינה פלסטינית תהיה אסון למדינת ישראל!
No to a Palestinian state
