תהליך חילופי השלטון בארה"ב הוא הזדמנות מצוינת להעלות כמה הרהורים וערעורים על השיטה בישראל.
בארה"ב כאשר נשיא מתחלף ומפלגה אחרת זוכה, מתחלפת כל הפקידות הבכירה בוושינגטון . 5,000 איש שעד הבוקר היו עם כוח אינסופי של המעצמה הגדולה בעולם אורזים והולכים הביתה. ואחרים, בעלי זהות פוליטית שונה משלהם, מחליפים אותם. ככה ארה"ב מתקיימת כבר 248 שנים.
בישראל נהוגה השיטה של "פקידות א-פוליטית, מקצועית", בעבר דיברו על פקידות ש"משרתת" את הממשלה ועושה את עבודתה במקצועיות.
במשך השנים שידרגה המערכת המשפטית את מעמדם של הפקידים הללו מפקידים מבצעי מדיניות ל"שומרי הסף" – הכלבים שצריכים לשמור על הפוליטיקאים ה"מושחתים".
ובמשבר שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות יש ניסיון לייצר להם חסינות-על, וכפיפות למערכת המשפטית. למעשה להפוך אותם לקובעי המדיניות בשם החוקיות, הסבירות והמידתיות. זו הסיבה שהמנגנון בישראל נלחם בחירוף נפש על שני דברים – זהות נציב שירות המדינה, ועילת הסבירות אלה הכלים המרכזיים להמשיך לשלוט במינויים.
כל מי שעבד יותר מחודש בארגון עם יותר מ5 עובדים, ובוודאי במשרד ממשלתי יודע שיחסי האמון, שיתוף הפעולה והתרבות הארגונית הם תנאי ראשון להצלחה. וכשאין אותם – יש שיתוק.
בישראל יש משרדים וארגונים רבים שהפקידות בהם מגיעה מאותו מילייה. באמצעות חבר מביא חבר, וועדת מינויים תפורות, וקריטריונים מגבילים נוצרו שמורות טבע עם אחידות מחשבה ותפיסות עולם זהה של מתנגדי מדיניות הממשלה במשרד המשפטים, בצמרת צה"ל, באגף התקציבים, במשרד החוץ ובעוד יחידות מטה קריטיות ששולטות על עבודת משרדי הממשלה.
ארה"ב שסועה וחוסר אמון מוחלט שורר בין חלקי הציבור – הדמוקרטים והרפובליקנים. אך איש לא חושב שמינוי האקרבי לשגריר בישראל נגוע בשחיתות, חוסר סבירות קיצוני או שיקולים זרים. הנשיא רוצה למנות אותו כדי לעזור לו ליישם את המדיניות וכולם מכבדים זאת. בדיוק כמו עוד מאות מינויים אחרים שכל שר (מזכיר לענייני…) ממנה בתחומו.
למרות "המינויים הפוליטיים" בארה"ב המנגנון עובד ומשרת את הציבור. וכולם – גם הפקידות וגם הבוחרים יודעים שלכל אחד מהם יש תאריך תפוגה. אין סיכוי שמבקר המדינה האמריקאי או ה FBI יפתחו בחקירת שחיתות על הפארסה של הקמת מזח, שפרק כמה מאות משאיות והתפרק, בחופי עזה. שנבנה בעלות של כמעט מיליארד דולר.
בישראל לעומת זאת הפכו הפקידים לסוכני כאוס ושחקני ווטו. רובם הם מסמר בלי ראש שאיש אינו יכול להחליף. הכהונות הבלתי נגמרות, בצירוף ההיבריס על היותם "שומרי סף". ובגיבוי של תקשורת שמשגיחה ומרימה למי שמתיישר ומחסלת ב"תחקירים את מי ששובר את השורה. הגענו למערכת מפוארת של שירות ציבורי משותק. שבו השרים הם עציץ בלשכה והפקידים מחליטים מה השר יעשה, מתי ואיך.
ב7.10 האחים לנשק "הצילו את המדינה" לטענתם. באותם יממות היה צריך למצוא קורת גג לאלפי אנשים, לטפל בפצועים ובהרוגים, לרכוש סיוע ראשוני והמדינה לא הייתה שם.
יותר נכון היתה חסרת אונים, לא כי היא התעלמה, כי היא לא היתה מסוגלת עם כל כוחה ותקציביה להרים פרויקט כזה בגלל השיתוק הבירוקרטי.
עזבו את השרים ("המנותקים, המושחתים והבוזזים"). אין חולק שאין אחד בין פקידי המדינה שלא רצה לסייע ולבצע את כל הפעולות האלה. אבל אין פקיד אחד רציני במדינה שיאמר לכם בביטחון, שהוא או המשרדים האזרחיים של מדינה יודעים לבצע מבצע כזה בתוך יממה.
השרים רצו – מאוד רצו לעזור (ולו רק כדי לזכות בסיבוב יח"צ כמו שעשו האחים לנשק אחר כך) אבל ידיהם היו כבולות. הפקידות אינה שלהם, היא לא תמיד משתפת פעולה, לפעמים אפילו שמחה לאידם, וככה נוצר שיתוק.
80% מהשירותים של משרדי הממשלה לאזרח אינם נתונים במחלוקת פוליטית, אבל מודל הפקידים המחליטים והחזקים יותר מדרג הנבחר, וחוסר האמון יצר כאוס של שיתוק גם במערכות הללו.
בקיצור- שווה לבחון מחדש את המודל האמריקאי של פקידות פוליטית משרתת את הממשל למול המודל הישראלי.
הא, ועכשיו כמובן תתחילו לדבר על איזונים של הסנט ובית הנבחרים – מסכים אני בעד בואו נבנהה כאלה אבל של נבחרי ציבור לא של הפקידות.
ואני גם בעד המודל שבו הפקידים הבכירים מגיעים לשימוע ציבורי אמיתי לתת דין וחשבון לנבחרים (תראו מה עשתה אליס סטפניק לראשי האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב)
בשנתיים הקרובות הימין צריך לבנות את המודל הישראלי למערכת ציבורית משרתת שבאמת עובדת עם הנבחרים שמינו אותם ולא נגדם. אם בבחירות 2026 הימין יקבל מנדט למהפך הזה, יהיו שנתיים נפלאות נוספות עם טראמפ לשנות את המדינה והאיזור.
