כשש שנים לאחר שכיהן בתפקיד פרקליט המדינה, סיים הלילה שי ניצן את תפקידו במשרד. נכון לבוקר הזה (שלישי) עדיין לא החליט שר המשפטים מי יהיה הפרקליט שיחליף את ניצן, אך כבר עכשיו ישנם מתחים בין השר אוחנה לבין היועמ"ש מנדלבליט על זהותו של הפרקליט החדש מכיוון שלא ניתן למנות פרקליט קבוע בזמן ממשלת מעבר.
נזכיר כי מנדלבליט דרש למנות את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר, לתפקיד הפרקליט הקבוע, בניגוד לרצון של השר אוחנה שרוצה מנות פרקליט מדינה מטעמו. לדבריו של אוחנה "לא קיימת בחוק חובת התייעצות ביועמ"ש, לא כל שכן אין נדרשת הסכמת"ו .במערכת המשפטית מעריכים כי אם יחליט השר אוחנה למנות אדם מטעמו, הנושא יגיע להכרעתם של שופטי בג"צ.
אתמול שיגר נציב שירות המדינה, השר לשעבר דניאל הרשקוביץ, מכתב לשר אוחנה ובו הוא מתריע כי לא התייעצו איתו על זהותו של הפרקליט החדש, בניגוד למחויב בחוק. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי התערבותו של הרשקוביץ באה גם היא בשביל למנוע את המינוי של למברגר. על פי הצפי השר אוחנה ימסור בתוך ימים אחדים על החלטתו מי יהיה ממלא מקום פרקליט המדינה, עד אז הסמכויות הועברו ליועמ"ש.
המלחמה בימין האידאולוגי
בימין נושמים לרווחה לאחר סיום תפקידו של ניצן בפרקליטות. תקופתו של ניצן התאפיינה בהתנכלות חוזרת ונשנית לימין עוד מהימים בהם כיהן בתפקידים שונים. בתקפות ההתנקות הורה ניצן לעצור נערות בנות 14 למשך תקופה ארוכה בניגוד לחוק, רק בגלל שחסמו כבישים. בשנת 2014 אף קבע בית המשפט השלום בכפר סבא כי ניצן פעל באכיפה בררנית כלפי פעילי ימין, אך הקביעה הזאת נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.
בשנה שעברה, לאחר פסילתו של ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי מלרוץ לכנסת במסגרת איחוד מפלגות הימין, צוטט ניצן בידיעות אחרונות ואמר שהוא פעל אישית לפסילתו. "זה עלה לי בבריאות להיאבק ולפסול את בן ארי. הצורך בהצבת קווים אדומים בציבורית הישראלית. זה קריטי לדמותה של המדינה. לא הקמנו אותה כדי שתהיה גזענית".
בכנס של העמותה למשפט ציבורי בישראל שהתקיים לאחרונה בעיר חיפה, התייחס ניצן בנאומו הציבורי האחרון שנאם, לפסילתם של אנשי עוצמה יהודית. לדבריו של ניצן "בבחירות 2019 ראיתי את הדברים שדיבר המועמד מיכאל בן ארי והזדעזעתי מאוד. הזכיר לי את כהנא, המכונה הרב כהנא. אני שמח שעמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן בג"ץ הייתה לפסול את בן ארי. הגזענות הזאת שמלווה אותנו אינה פוסקת".
עוד הוסיף ניצן כי "הגיעו בחירות ספטמבר 2019 והפעם היה בנצי גופשטיין וברוך מרזל, ואמרנו אנחנו נדבוק באמת. החלטנו לפסול. בג"ץ קיבל את עמדתנו." בהמשך דבריו ציין ניצן כי הוא התפלא על השופט בדימוס אהרון ברק שאישר את ריצתו של הרב מאיר כהנא לכנסת בבחירות 84'.
באותו הכנס סיפר ניצן גם על התנגדותו להרס של בתי מחבלים. "המשימה שלי הייתה, לו הייתי יכול, לבטל את כל תקנות ההגנה שנקבעו על ידי הבריטים. בעיקר את תקנה 119 של הריסת בתי מחבלים. אני אישרתי את כל העמדות להריסות בתי מחבלים, עשיתי את זה וזה עלה לי בדמים" אמר ניצן.
המטרה: להעיף את נתניהו
ניצן אף התפרסם ביד הקשה שנקט נגד ראש הממשלה באישומים שהוגשו נגדו. על פי הפרסומים, הייתה מחלוקת קשה בין היועמ"ש לבין ניצן מה יהיה חומרתם של התיקים. בעוד מנדלבליט טען שיש מקומות בהם ניתן להפחית באישומים נגד ראש הממשלה, טען שי ניצן שכל כתבי האישום צריכים להיות תחת סעיף שוחד, הסעיף החמור ביותר בחוק.
אתמול סיפרה העיתונאית איילה חסון בתכניתה ברדיו 103 FM כי היא ראתה לנגד עיניה איך ניצן פעל בנקמנות ובמניפולציות על מנת להתאים את הדברים לצרכיו האישיים. לדבריה "ראיתי זאת לנגד עיני כשהוא התמודד עם ראיות פורנזיות ועדות מפוברקת של עדה בפרשה של מוות של ילד בן 16 והוא עשה את המניפולציה הכי נבזית בחקירה שאפשר להעלות על הדעת. אבא של גל בק אמר לי את המשפט הכי מצמרר ששמעתי. שהוא קם כל בוקר ומקלל את שי ניצן על מה שהוא עשה לנו אך הוא רוצה שהוא יסלק את נתניהו ולכן הוא שותק עכשיו".
המטרה: שופט בבית המשפט העליון
בימין חוששים שאומנם פרקליט המדינה סיים את תפקידו הציבורי, אך כבר בזמן הקרוב נראה אותו מנסה להתמנות לתפקיד שופט בית המשפט העליון. על פי הערכות, אם לא ייערך שינוי בשיטה למינוי שופטים ושופטי בית המשפט העליון ימשיכו למנות את מי שהם רוצים, ניצן אכן יגיע לתפקיד.
