לפני מספר שבועות נרצח הנער אהוביה סנדק ז"ל. רק שאהוביה, לא היה סתם נער, אלא נער גבעות. וזו בדיוק הסיבה שבלשי ימ"ר ש"י שרדפו אחר רכבו, הרשו לעצמם לנגוח ברכב, ובכך לגרום למותו של אהוביה ולפציעת יתר חבריו.
לכולנו ברור שלו היה מדובר בנער מגבעתיים או נערה מתל אביב, המרדף לא היה מסתיים בנגיחה ברכבם. מה שעוד יותר ברור זה שאם אהוביה ז"ל לא היה נער גבעות, כבר מזמן היו שוטפים את הרחובות שלטים שעליהם כתוב "צדק לאהוביה" והתקשורת היתה מתגייסת למען המאבק.
אז למה ככה זה עובד? כי במשך שנים, הציונות הדתית וחלק לא מבוטל מה'ימין' עשו דה לגיטימציה לנערי הגבעות והתירו את דמם.
פתאום הכל מותר. עינויים, צווים מנהליים, התעללות רבת שנים של המשטרה בנערים ומצור על שכונת קומי אורי. הימין שכח להילחם למענם, הוא מזכיר אותם רק בגינויים. הציונות הדתית שכחה לתמוך בהם, היא מתנערת מהם וממשיכה הלאה.
אפשר לתקן
"כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". עדיין אפשר לתקן, אפשר וצריך למנוע את הרצח הבא. זה בידיים שלנו. שבו עם נערי הגבעות, תשמעו מה יש להם לומר, תגבו אותם ותלחמו למענם.
מדובר בחלוצים שמוסרים את הנפש למען ארץ ישראל, מהאחרונים שעוד נותרו במערכה הזו. לא חייבים להסכים איתם בכל דבר, אבל מחובתנו להילחם יחד איתם במערכה על ארץ ישראל.
הרב דוד פנדל ראש ישיבת שדרות, לא מסכים בכל דבר עם נוער הגבעות, ובכל זאת הוא לא התעלם, הוא יצא עם תלמידיו למחות ולא שתק. צעדו המבורך של הרב פנדל הוא זה שמונע את הרצח הבא, וכך עלינו לפעול.
