המחאה נמשכת. אמש הפגינו מול ביתו של השר חילי טרופר ומול בתיהם של שרים נוספים תושבי הישובים הצעירים ואזרחים מכל רחבי הארץ. ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן השובת רעב מזה למעלה משבוע שוחרר מבית החולים לאחר שקיבל עירוי נוזלים וחזר מבית החולים היישר לאוהל המחאה ולשביתת הרעב, אמש ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד הודיע לדגן כי הוא מצטרף לשביתת הרעב.
במקביל הבוקר ילדים מהישובים הצעירים חוות גלעד נופי נחמיה שדה בועז ועשהאל הוציאו מכתב לשר הבטחון בני גנץ בקריאה אליו לאפשר להם חיבור למים וחשמל בשיא החורף "ולא להפוך אותם לכלי במשחקים פוליטיים" כדבריהם.
במכתבם הם כותבים בין השאר:
אנחנו ילדים מחוות גלעד, נופי נחמיה ושדה בועז רוצים לספר לך על החיים שלנו פה,
נולדנו פה כי ההורים שלנו הקימו את היישובים האלו לפני 20 שנה.
כשהגענו לבית ספר ופגשנו ילדים מיישובים אחרים הבנו שהיישוב שלנו שונה.
אצלנו החשמל ממש חלש ועושה המון בעיות. רוב הזמן צריך לבחור מכשיר חשמל אחד שאותו אפשר להפעיל ויש המון הפסקות חשמל לזמנים ארוכים בעיקר בשיא הקור בחורף ובשיא החום בקיץ.
גם מים נגמרים אצלנו המון פעמים, פתאום אין מים בברז בלי התראה מוקדמת. פשוט אין מים.
שמענו שאמרת שלא תסדיר את הישובים שלנו ולא תאפשר לנו חיבור מסודר למים וחשמל אם לא יסדירו את אכיפת הבנייה.
אנחנו מבקשים ממך שלא תחבר בין שני הדברים האלו.
בבקשה תאפשר לנו תנאים הכי בסיסיים שאפשר לבקש במדינת ישראל בימינו.
רצינו לספר לך על כמה מקרים שקרו לנו כדי שתבין את המצב:
"כשהייתי בת שנה, היה חורף קשה, אבא שלי היה במילואים, לא היה חשמל בחווה ואמא שלי לא הציליחה לחמם את הבית. מרוב קור חטפתי דלקת ריאות ואושפזתי בבית חולים" (שחרית בת 12)
"אנחנו קבוצת בנים שמשחקים כדורגל קבוע במגרש ספורט בשעות הערב, קורה לנו המון פעמים שבשיא המשחק נופל החשמל האור נכבה יש חושך גמור ואנחנו חוזרים הביתה מאוכזבים". (גלעד ואוריה בני 12 ו 13)
"קרה לנו פעם שבאמצע שבת נפל החשמל. היה קיץ וחום נוראי ומה שהציל אותנו זה המקלחות עד שפתאום נגמרו גם המים. זה היה שבת ואי אפשר היה לנסוע לשום מקום. נשארנו עד מוצ"ש במצב הזה. (צופיה בת 8)
"רציתי לספר לך שביום השנה השני לרצח של אבא שלי עשינו אזכרה בבית כנסת עם לימוד משניות לילדים. הזמנו רב ששר ומנגן עם הילדים ובאמצע פתאום החשמל נפל. נהיה חושך גמור בבית כנסת. האורגן והרמקול של הרב הפסיקו לעבוד ונהיה בלאגן שלם. (עובדיה בן 7)
האח הגדול שלי חייל בגולני הוא חזר בממסע ממש קשה מלוכלך ועייף ולא היה לו מים להתקלח. (ניגון בן 9)
רצינו לספר לך גם שהאבות שלנו יוצאים למילואים, חלקם להרבה מאוד זמן ואנחנו נשארים כאן עם האמהות שלנו בלי צרכים בסיסיים.
אנחנו לא יודעים אם זה משפיע עליך וחשוב לך, אבל שמענו שהיית רמטכ"ל ואתה אדם טוב.
אנחנו מבקשים ממך, בבקשה תדאג לנו.
ההורים שלנו גרים כאן כבר הרבה שנים, חלקם מעל 20 שנה, אנחנו נולדנו כאן. אל תפקיר אותנו. תן לנו את הזכויות שמגיעות לנו כמו כל ילד אחר במדינה".
