מבלי לגרוע בשינוי המבורך שסמוטריץ' מוביל, קלמן פספס כאן את הסיבות הכי משמעותיות שגרמו לנתונים המעודדים.
1. הזינוק במספר הגבעות והחוות ש
א. תופסות שטח ענק שגדל מדי שנה ומונעות בנייה ערבית בשטחו.
ב. הביאו השנה לגירוש עשרות מאחזים ערבים לא חוקיים בשטח, שבאופן טבעי ובעידוד מסיבי של הרש"פ גדלו מדי שנה והוסיפו מבנים. כך כשאין ערבים – אין גם בנייה.
ג. מהוות "עיניים בשטח" ומצליחות לאתר בזמן אמת בנייה חדשה גם בכפרים סביב הגבעה, שכמובן מדווחת במיידי לרכזי הקרקעות שנסמכים באופן שוטף על אנשי השטח. אצלנו ברמת מגרון למשל, הגבעה חולשת 24 שעות ביממה גם על הכפרים בורקא, דיר דבוואן ומוכמס והצליחה ב3 השנים האחרונות להביא להחרמת 10 כלים ערבים שעסקו בבנייה, בנוסף לעשרות דיווחים נוספים שהביאו לעצירת הבנייה.
2. המלחמה שגרמה לשינוי היסטורי אצל תושבי הישובים ביו"ש שהחלו לצאת מחוץ לגדרות ולשים לב לנעשה סביבם.
הרבה קרה בזכות פעילות נחושה של ההגמ"ר בתחילת המלחמה, ששינו את כל תפיסת הביטחון מפטרול על הגדר לסיורים יזומים במרחב שסביב הישוב.
3. ואחרי הכל צריך לזכור: המאבק (הקריטי) בבנייה הערבית הוא כמו עצירת דימום. זאת עזרה ראשונה וחשובה, אבל בסוף בסוף זאת מלחמת מאסף. גם אם נצליח להגיע ל70 אחוזי אכיפה, ללא ספק נתונים פנומנלים יחסית למצב היום, בפועל האויב יהיה בעלייה כל הזמן.
הדבר היחיד שיכריע את גורל השטחים הפתוחים ביו"ש הוא התיישבות יהודית יזומה בשטח – במציאות מתוקנת על ידי המדינה, ובעשורים האחרונים על ידי חלוצים שהולכים לפני המחנה.
https://m.maariv.co.il/journalists/article-1148295?utm_source=whatsapp
