אתגר השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון אינו דבר חדש. כבר מימיה הראשונים של ההתיישבות בשומרון, ידע כל מתנחל צעיר כי שטח שלא יאויש על ידי התיישבות יהודית, ייתפס חיש מהר בבניה ערבית.
אך בעוד שבמדינת ישראל בחרו בעשור האחרון להגביל את הבניה בהתיישבות היהודית, ל"בניה צמודת דופן" ו"בניה רוויה" שמתפרשות על שטח מצומצם, פעלו ברשות הפלסטינית לבניה והקמת שטחים חקלאים במרחבים הפתוחים, והביאו לתפיסת מאות אלפי דונמים שעברו לבעלות ערבית דה פקטו.
גם יוזמות יהודיות של יחידים שקמו ופעלו להקמת נקודות התיישבות חדשות, נתקלו בלא מעט קשיים מצד המדינה, שאף בחרה לעיתים להתנכל לנקודה ולסכל את הקמתה.
במקביל לחוסר הבניה הממשלתית במרחבים הפתוחים, פעלו במרץ במשך העשור האחרון ארגונים ערביים רבים בסיוע ממשלתי מהרשות, במטרה לנצל את הוואקום שנוצר מחוסר הבניה היהודית בשטחים הפתוחים, ולקבוע עובדות בשטח.
בנוסף לבניה הלא חוקית המסיבית בכל רחבי יהודה ושומרון, לה אנו עדים מדי יום, פעלו מתחת לפני השטח ארגונים רבים בהכוונת הרשות הפלסטינית, בהשתלטות על שטחים בצורת פיתוח והקמה של חקלאות במקום.
הר עיבל, עוטף ירושלים ומרחב גוש שילה, הם רק חלק קטן מהמקומות האסטרטגיים, בהם פעלו הארגונים בחודשים האחרונים בנסיון להציב עובדות בשטח.
ביהודה ושומרון פעלו בעשור האחרון עשרות ארגונים ערבים שעסקו בבניה והשתלטות, ומומנו לרוב מכסף זר. שני המרכזיים שבהם הם ארגון וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) וארגון APN.
ארגון טרור במסווה של פעילות חקלאית
ארגון UAWC, הינו זרוע של ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין", שפועל בשטח לפיתוח שטחים חקלאיים במקומות אסטרטגיים שיבלמו את ההתיישבות היהודית.
לארגון זה קשר ידוע ומוכח עם ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלשתין", ושניים מבכיריו, סאמר ערביד ועבד אלראזק פראג', עומדים כעת לדין בשל מעורבותם ברצח הנערה רנה שנרב הי"ד בשנת 2019.
נראה שבארגון הבינו שהשתלטות שקטה וקביעת עובדות בשטח, יעילים לא פחות ממלחמה גלויה ואלימה כנגד תושבי יהודה ושומרון.
ארגון אחר שפועל באופן מסיבי בשטח, הוא ארגון בשם APN, המכונה גם "הקק"ל הפלסטיני", שעובד בשיתוף פעולה עם הרש"פ וממשלת ירדן, וממומן אף הוא ברובו מכסף זר.
ארגון APN פועל תחת מסווה של "ארגון להגנת הטבע", אך בדיקה מעמיקה בפעילות ומסרי הארגון, מעלים כי מדובר בארגון עם כוונות לאומיות מוצהרות, שטובת הטבע חשובה לו פחות מבלימת ההתיישבות היהודית.
בארגון APN הצטרפו לפני כמה שנים למבצע "שתילת מליון עצים ביהודה ושומרון". המבצע נערך בשיתוף עם הרשות הפלסטינית ותושבי הכפרים ביהודה ושומרון. מאז הספיקו בארגון לטעת למעלה משני מליון וחצי עצי פרי, ולהשתלט בכך על למעלה מ130,000 דונמים.
ההשתלטות על הקרקע נעשית בדרך הזו: תושבי הכפרים מקבלים מהארגון תרומות של אלפי עצים, גידור ומערכות השקיה, ומקימים בעזרת מתנדבים מהארגון חלקות חקלאיות, באזורים בהם לא היתה עד כה דריסת רגל ערבית.
לאחר כמה שבועות, יבנו במקום טרסות אבן וצריף שמירה, כעבור כמה חודשים נוספים יוכשר כביש למקום, ייפרס קו מים ויוקם במקום "בית נופש", ולאחר שנים בודדות כבר תהיה במקום התיישבות ערבית מלאה.
במקרים בהם רשויות האכיפה יגיעו ויבצעו עקירה של העצים שניטעו, יגיעו כבר למחרת פעילי הארגון ויטעו מחדש את החלקה.
נציין כי לרוב רשויות האכיפה נמנעות מלאכוף חקלאות לא חוקית שקמה, לעיתים בשל קשיים משפטיים, ולעיתים סתם בתור סדר עדיפויות לקוי של מערכת הבטחון, שמעדיפה להעלים עין מהנושא שמתנהל מתחת לפני השטח.
השתלטות מכוונת בסמיכות לישובים יהודים כדי לגרום לחנק ההתיישבות
לרוב שמים בארגון דגש על "אזורים מאוימים" כלשונם, כשהכוונה היא לאזורים בהם החלה התיישבות יהודית שאמורה לעצור את ההשתלטות הערבית באזור.
שני הארגונים שפועלים בדרך של הקמת שטחים חקלאיים, ניתבו את פעילותם לדרך שונה מהדרך בה הורגלנו עד כה לראות תוכניות של השתלטות ערבית. תוכנית הפעולה הזו נראית במבט ראשון מסוכנת פחות להתיישבות היהודית מאשר בניה בפועל, אולם סקירה קצרה מגלה שהדבר עלול להיות מסוכן אף יותר.
אחת הסכנות שטומנת בחובה שיטת הפעולה הזו, היא שאל מול פעילות חקלאית שכזאת, כמעט ואין לרשויות האכיפה כלים משמעותיים לטפל בתופעה.
בנוסף, מאפשרת השיטה להשתלט על שטחים נרחבים ללא צורך באיוש המקום בפועל, ובסכום זעום יחסית לסכום שדורשת בניה של בתים ותשתיות.
כך נוצר מצב שמתחת לפני השטח, פעילות הארגון בעשור האחרון גרמה לאיבוד של למעלה מ130,000 דונמים, שבחלקם כבר קיימת היום התיישבות ערבית אזרחית דה פקטו.
בקמפיין שהוציא הארגון לאחרונה, מציעים בארגון לאזרחים הגרים בחו"ל "לשתול עץ על שמם בפלסטין" בעלות תרומה של שבעה דולרים ומעלה, ולהיות "חייל במלחמה על פלסטין לצד החקלאים בשטח".
בנוסף להשתלטות המעשית בשטח, פועל הארגון שמציג את עצמו כ"ארגון להגנת הטבע", לצרף אזרחים ממדינות ברחבי העולם "למאבק של העם הפלסטיני על אדמתו".
הדבר מעיד שוב על העובדה שמדובר בארגון לאומני, שמטרתו היא חיזוק ההשתלטות הערבית ביו"ש ולא "פיתוח הטבע" כפי שטען.
רק בשבועות האחרונים ניטעו במסגרת הארגון אלפי עצים ברחבי יהודה ושומרון החולשים על מאות דונמים, בין השאר בסמוך לכפרים תורמוס עיא, נעלין וקוסרה שבבנימין, ובבית אומר שביהודה.
גם בארגון UAWC הספיקו לטעת בחודשים האחרונים, עשרות חלקות חדשות בכעשרה כפרים לפחות.
בין המקומות, בקעת הירדן, צפון השומרון וגוש שילה – שנחשב לאחד המקומות האסטרטגיים ביהודה ושומרון.
גם דרכים חקלאיות חדשות נפרצו אל כל אחד מהמטעים. דרכים שכעבור שנים בודדות יהפכו לדרך מרכזית וסלולה בחסות החקלאות שהוקמה.
השתלטות ערבית חדשה על פסגת הר עיבל
מקום אסטרטגי נוסף בו פעלו בארגון APN להשתלטות עליו, הוא הר עיבל, שעלה בתקופה האחרונה לכותרות בשל נסיונות ההשתלטות החוזרים ונשנים על ההר, והשחתת מזבח יהושע העתיק.
לפני כחודש נתרמו על ידי הארגון 1000 עצים שכיסו כ40 דונמים משטח ההר.
התרומה נעשתה לאחר שלטענתם המקום "מאוים בתקופה האחרונה על ידי המתנחלים והכיבוש" ועומד בפני סכנת התיישבות יהודית.
הקמת המטעים נעשתה על פסגת הר עיבל, במקום בו עמדה עד לפני כמה חודשים חווה חקלאית בבעלות יהודית, ששמרה על אדמות ההר מפני השתלטות ערבית.
החווה היהודית פונתה לאחר כמה חודשים של שהייה בשטח, לאחר לחץ מסיבי של הרשות הפלסטינית וערביי האזור שהתפרעו במקום מדי יום.
גם בכפר נעלין שבבנימין קיבלו על ידי הארגון תרומה של כ1000 עצים, וגם שם צוין כי התרומה הגיעה בעקבות "השתלטות יהודית על האזור ומאבק נחוש של תושבי הכפר כנגדה".
"המאבק הנחוש" אגב, עליו מדברים בארגון, הוא מאבק בצורת התפרעויות אלימות מדי שבוע, בהם נפצעו לא אחת לוחמי צה"ל.
אזור נוסף בו משקיע הארגון משאבים רבים, הוא עוטף ירושלים, באזור עטרות ומבשרת ציון, במטרה לבצע חנק על ירושלים וסביבותיה.
בפרוייקט של שתילת עצים, שבוצע לאחרונה בסמוך לכפר בית איכסא שבעוטף ירושלים, ציינו בארגון כי האזור נבחר בשל המיקום האסטרטגי בו הוא נמצא, ובשל סמיכותו לכביש עוקף של אחד הישובים היהודיים באזור.
"מלחמה שיטתית כנגד ההתיישבות"
את הפעילות של פיתוח שטחים חקלאיים, מגדירים בארגון כ"מלחמה שיטתית" כנגד ההתיישבות היהודית ההולכת וגדלה, וקוראים לציבור להתגייס ולתרום כספים לפעילות הארגון ולהיות "חייל במלחמה לצד החקלאים הפלסטינים".
מנתוני הארגון עולה, כי רק במהלך שנת 2020, שתלו במסגרת הארגון למעלה מ90,000 עצי פרי חדשים, שהביאו להשתלטות ערבית על אלפי דונמים חדשים.
בינתיים בימים אלו ממשיכים הארגונים בפעילותם באין מפריע, ומדי יום אנו מאבדים עוד מאות דונמים חדשים שעוברים בפועל לבעלות ערבית.
נראה כי אם מישהו בהתיישבות לא יתעשת ויקח אחריות על השטחים הפתוחים שעוד נותרו, ההתיישבות ביהודה ושומרון תמצא את עצמה בבעיה קשה אסטרטגית ובטחונית בעוד עשור.
