טור זה נכתב יממה לאחר פרסום הסקר שבו ימינה קיבלה 23 מנדטים. ראשיהם של תומכי בנט עדיין סחרחרים משכרון החושים. הח״כים של ימינה תופרים חליפות. אולי אפילו הם אינם יודעים מי ניצב במקום ה-23 ברשימה.
על שאלה אחת הם מסרבים לענות: עם מי ירכיבו ממשלה? הערטילאיות הזאת שומרת על העמימות הנדרשת לגריפת קולות. הם גם נוקטים בשיטת הקוקפיט של כחול לבן. בצלאל סמוטריץ׳ מדבר על יהדות ועל ציונות דתית. מתן כהנא קורץ אל השמאל המתון. איילת שקד מזכירה כל יום איך מינתה שופטים שמרנים.
ובנט? בנט מנצח את המגפה. סותר את עצמו ללא הרף. אבל הוא כתב ספר. הוא היה נגד איכון סלולרי ואחר כך בעד. היה בעד סגר בפסח כאשר היה שר הבטחון, אחר כך התראיין אצל אופירה וברקו ואמר שאין לממשלה אומץ להטיל סגר הכרחי בחגי תשרי.
משהחליטה הממשלה להטיל סגר בחגי תשרי, איילת שקד אמרה שזאת תעודת עניות לממשלה. משהוטל הסגר בפועל הם התהפכו שוב ותמכו בו.
נדמה כי נפתלי בנט קם כל בוקר ובודק את הלך הרוח בציבור ואז מצייץ בדיעבד. הוא מתפאר בכך שלחץ לפתוח את השוק לאחר הסגר הראשון למרות שלא מן הנמנע שזאת היתה טעות.
באיזשהו שלב הוא פצח ב״מסע פרנסה״ בו כל מיני בעלי עסקים מספרים, איזו הפתעה, שקשה להם. כשהוטל סגר על העסקים, הוא פצח במין מסע הספדים בו סיפר על ״חללי הקורונה״, טרמינולוגיה שביקשה לקשור את הנפטרים מהקורונה למחדל מלחמת יום הכיפורים.
קשה להזכר בהישגים פוליטיים משמעותיים של נפתלי בנט שדילג בין מפלגות, ריסק את כוחה הפוליטי של הציונות הדתית כשעזב במפתיע עם איילת שקד את ״הבית היהודי״ ולא עבר את אחוז החסימה. למה עזב את ״הבית היהודי״? יש אומרים שקיבל מידע פנימי על כך שנתניהו יעמוד למשפט ובנט כמו בנט התקשה להתאפק.
יאמר לזכותו שהוא חדור מטרה להיות ראש ממשלה, אבל הלהט המגלומני ולעיתים ילדותי שלו, מונע ממנו לראות את המחירים שהוא משלם בדרך. לכן בעבר זכה לסקרים מחמיאים והתנפץ בקלפי.
בנט ושקד נתנו לכולנו להאמין שנתניהו השליך אותם לאופוזיציה אבל אם בוחנים את ההתנהלות שלהם נראה שהערימו עליו קשיים במו״מ הקואליציוני ודרשו דרישות שלא הלמו את כוחם כדי להיות באופוזיציה.
קשה לזכור אופוזיציה כל כך משמיצה שלא מצליחה להתעלות על גחמות גם בימי הקורונה הקשים. ״אנחנו עם הולך ומת״ זעק בנט מעל בימת הכנסת בדרמטיות של תלמיד בבית ספר למשחק בסמסטר הראשון.
לא לפני שצווח בחוסר קור רוח מדאיג ״אתם השתגעתם? מה עוד אני צריך לעשות?״ אז זהו, שהוא לא צריך לעשות כי אין לו שום תפקיד רשמי במלחמה נגד הקורונה. וגם ההצעות שהציע כשר בטחון כמו המלוניות, כבר לא יעילות אפילו לדבריו.
אבל הוא עושה. הוא עושה קמפיין בחירות במסווה של דאגה. אפילו הקים את קבינט הקורונה האזרחי מבלי לחשוב שהוא עלול לסכן אנשים במקרה שההוראות סותרות את הוראות הממשלה.
השבוע פרסם סרטון שצולם ״במקרה״. נפתלי על ספסל בפארק (קילומטר מהבית?) עם עניבה מתנופפת שלא נשכח את האקזיט בהיי טק, אוכל ארוחת פועלים.
פסטרמה עליה הוא מורח בעממיות טחינה ממכסה הקופסא. פונה אל כל השכבות הסוציואקונומיות. או אז מופיע מתן כהנא ומתיישב בקצה הספסל. בנט שצריך לחזר אחרי הציונות הדתית מזהיר אותו שהוא חלבי ומבקש להפריד. בעוד הכיפות הסרוגות מריירות על הרגע היהודי (להזכירכם, בנט אחראי על מיזם המופת של הרחבה הרפורמית בכותל) מתן באבירות של טייס מציע לו כפית ובנט שהוא לא פראייר כמובן מגחך ואומר ״כפיות זה לחלשים״.
לא ברור את מי ישכנע הסלוגן התמוה הזה אבל במערכת הבחירות האינסופית שהוא מנהל מתחילת הקורונה קרו דברים מוזרים יותר.
מאמר ילדותי ביותר