הבוקר (ג') השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הודיע כי בכוונתו להיות ח"כ הראשון מתנועת הליכוד שיפעיל את החוק הנורווגי.
בפוסט מפורט שפירסם בחשבון הפייסבוק שלו, השר אוחנה כתב: "החלטתי להיות השר הראשון מהליכוד להפעיל את החוק הנורווגי ולהשהות את חברותי בכנסת (לא מהממשלה)". צעד זה מגשים לענ"ד את הרעיון הדמוקרטי של הפרדה בין הרשויות. שר שהוא חבר כנסת, תופס מקום של ח"כ שהיה יכול להיות פעיל בתחומי העשייה הפרלמנטריים: להשתתף בוועדות, בדיונים במליאה, להגיש הצעות חוק, הצעות לסדר, שאילתות וכד'.
חלק מהביקורת על חברי הכנסת, שאינה מוצדקת, מדברת על נוכחותם הדלה בוועדות: אף ח"כ לא יכול להיות חבר בחמש וועדות (כך הייתי כח"כ) ולפעול בכולן בצורה יעילה. חלק גדול מהדיונים בוועדות נערכים במקביל, והח"כ צריך לבחור באילו מהן להשתתף. כאשר שר תופס מקום של ח"כ מחד, אך איננו יכול להיות חבר ו/או להשתתף בדיונים בוועדות הכנסת, הדבר יוצר עומס רב – ולכן בהכרח מגביל משמעותית את יכולת התפקוד של חברי הכנסת.
גם עבור המשרד הממשלתי, בוודאי משרד גדול ומשפיע כמשרד לביטחון הפנים, נכון שיהיה שר במשרה מלאה, קל וחומר בעת הזאת בה התמודדות הממשלה עם בלימת התפשטות נגיף הקורונה בעיצומה. הדברים נכונים במיוחד כאשר הבא בתור ברשימת הליכוד לכנסת, כלומר מי שצפוי להתחיל את כהונתו בכנסת הוא חברי הטוב עמית הלוי, מייסד וראש המכללה למדינאות.
אמשיך בתפקידי כשר לביטחון הפנים במשרה מלאה, ואפעל כדי שכלל הגופים במשרד, ובראשם משטרת ישראל – יהיו חוד החנית בשמירה לא רק על שלומו וביטחונו של הציבור – אלא גם על חירותו וזכויותיו.
כבר לאחר חודשיים בתפקיד, אני מאמין שיש למשטרה את הפוטנציאל לעמוד בהצלחה במשימה החשובה הזו, הוסיף.
