אחרי מספר שנים של שקט באזור, הישוב יצהר שבשומרון שוב נמצא בתקופה האחרונה על המוקד. "זה היה רק עניין של זמן עד שכוחות הביטחון יגיבו על הבקת"ב שנזרק לעבר לוחמי מג"ב לפני מספר שבועות" אומר לנו אתמול תושב יצהר. "היה לנו ברור שיהיה פינוי, רק לא ידענו מתי" הוא הוסיף.
ובאמת, מי שעוקב מעט אחרי האירועים בחצי השנה האחרונה במקום, וודאי שם לב שהטירוף שם נמצא בגלגל אין סופי. זה התחיל בצו המנהלי שניתן לתושב יצהר, נריה זארוג, שהרחיק אותו מביתו ללא משפט וללא זכות בסיסית להגן על עצמו. בתגובה, נערים תושבי הגבעות הסמוכות לישוב השליכו אבנים לעבר חיילי גולני ששירתו במקום ומאז אירוע רודף אירוע. פעם מצד התושבים ופעם מצד כוחות הביטחון.
צילום – צבי סוכות
לפני כחודש הייתה עליית מדרגת נוספת כאשר נערים מגבעות יצהר זרקו בקבוק תבערה לעבר חיילי צה"ל. הנהגת יצהר ותושביה התנערו לחלוטין מאותם הנערים וביקשו מהמערכת הביטחונית לעזור להם בהתמודדות אם אותם הנערים. אבל הפינוי אתמול (רביעי) בשעות הבוקר המוקדמות, הראה שבמערכת הביטחונית בחרו פעם נוספת להעניש עונש קולקטיבי את תושבי יצהר. התושבים שבתיהם נהרסו אתמול הם לא אותם הנערים שפוגעים בחיילי צה"ל ובית הכנסת שנהרס גם הוא, הוא לא זה שמשמש אותם. אבל לכוחות הביטחון זה לא הפריע, הם רצו נקמה וזה מה שהם עשו. אז מה עם מי שנפגע כלל לא תומך באותם המעשים ואף מגנה אותם בחומרה. את המנהל האזרחי ואת משרד הביטחון בראשותו של השר בנט, זה כלל לא מעניין.
בעבר, בהתפרעויות לפני מספר שנים שגם אז האירועים ביצהר חצו גבולות ובשיאם השתלטו לוחמי מג"ב על ישיבת עוד יוסף חי במקום, הצליח השב"כ לסכסך את תושבי הישוב בינם לבין עצמם. המריבה הפנימית ביצהר הייתה נוחה להם בשביל לצייר את הישוב ואת תושביו כמקום בעייתי. מאז עברו השנים והקהילה התגבשה מחדש. עדיין היו מחלוקות כאלה ואחרות, אבל השקט והשלום חזרו באופן יחסי לישוב. כנראה שבשב"כ ובמערכת הביטחונית לא אהבו שהשם של יצהר עלה בכותרות על כך אחוזי תרומת הכליה הגבוהים שיש בישוב ובאירועי חסד אחרים, והם החליטו לגורם לכך שהשם הרע של יצהר יחזור לכותרות. אין שום הסבר אחר מדוע הם חזור להתנכל לתושבי יצהר אחרי אותה תקופה שקטה.
כולם מסכימים שצריך להחזיר את השקט ליצהר ולעצור את כל ההתפרעויות האלו. אבל בזמן שבהנהגת יצהר משקיעים לא מעט משאבים ומאמצים על מנת לטפל באותם בני הנוער ולהרגיע את השטח, נדמה שהמערכת הביטחונית עושה הכל על מנת להפריע לה. במקום לתת לתושבי יצהר את הזמן לטפל באותם הנערים ולהחזיר את השקט ששרר שם רק לפני חצי שנה, הם מגיעים כל פעם מחדש ומלהיטים את האזור. לכולם ברור שהרס של שבעה מבנים של משפחות הוא לא עבודה חיונית בימי הקורונה. מה גם שהמנהל האזרחי עצמו הוציא צו שבו הוא מודיע שהוא לא יפנה מבנים שנבנו לפני שהנגיף החל להתפרץ בארץ. אבל זה לא רק זה. מדובר בהתנכלות חוזרת ונשנית לתושבי יצהר, שאין דוגמה לכך בשום מקום אחר. התנכלות ספציפית לתושבי יצהר שמלהיטה פעם אחר פעם את השטח.
צילום – הקול היהודי
על מנת שהשקט יחזור באמת ליצהר לא מספיק שרק התושבים יעשו את המאמצים שלהם, אלא צריך שגם המערכת הביטחונית תעשה את המאמצים שלה. לא על כל מבנה לא חוקי שנבנה צריך לעשות פינוי עם מאות שוטרים ולוחמי מג"ב שמסתובבים בישוב. כל פעולה כזאת רק גומרת נזק ומחזירה את הגלגל אחורה. עם המערכת הביטחונית רוצה שקט היא צריכה לעצום את העיניים ולא להתערב, כי לכולם ברור שלא אותו המבנה יהיה זה שיכשיל את השלום או יהווה פגיעה כל שהיא במערכת החוק של מדינת ישראל. בהתנהלות מול הערבים, להבדיל, מכנים את זה "מדיניות הבלגה", רק חבל שאת המדיניות הזאת לא יודעים להחיל גם כלפי אזרחיה של מדינת ישראל.
