בסוף השבוע שעבר חזרה בה משטרת ישראל משני כתבי אישום נגד שני נערי גבעות בחשד שהפרו צו מנהלי האוסר עליהם מפגש עם חבריהם.
תחילת הסיפור ביוני 2019 אז הוציא אלוף פיקוד המרכז צו מנהלי נגד מספר נערי גבעות המטיל עליהם מספר הגבלות ביניהם האיסור ליצור קשר האחד עם השני. צווי הגבלה מנהליים מוצאים עד היום מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות משנת 1945, שבמקור נועדו לאפשר לשלטון המנדט להיאבק כנגד ארגוני המחתרת.
המשטרה משקיעה משאבים רבים ועושה מאמצים ניכרים כדי להפליל את נערי הגבעות. לכן, כחודשיים לאחר שקיבלו שני הנערים את הצווים, שוטרי ימ"ר פשיעה לאומנית של מחוז ש"י, הציב מארב תצפית על חתונה של אחד מתושבי הגבעות.
כצפוי, נערי גבעות רבים הגיעו לאירוע והשוטרים הצליחו לצלם את השניים נפגשים בחתונת חברם. השוטרים תיעדו אותם משוחחים ביניהם והתביעה המשטרתית הגישה נגדם כתבי אישום בגין "הפרת הוראה חוקית" – הפרת צווי אלוף שאסרו עליהם ליצור קשר זה עם זה.
פעילות המעקב של המשטרה נגד נערי הגבעות מלווה בדרך כלל על ידי השב"כ. מעורבות השב"כ בתיקים אלה היא חסויה וכדי למנוע העברת המידע על מעורבות זאת לסנגורים ולבית המשפט, המדינה מוציאה בדרך כלל תעודת חיסיון, מכוחה מידע בדבר מעורבות השב"כ, מקורות המידע שלו ושיטות העבודה נותר חסוי. אך בפרשה הזאת משהו השתבש. תעודת החיסיון לא הגיעה.
בדיון בעניינם שהתקיים בחודש מרץ האחרון ביקש סניגורם עוה"ד יצחק בם כי המשטרה תמציא לו את תעודות החיסיון. כאמור בשבוע שעבר הודיעה המשטרה לעו"ד בם כי היא חוזרת בה מכתב האישום, זאת ככל הנראה לאחר שהבינה כי פעלה שלא כחוק.
עו"ד יצחק בם מומחה למשפט הפלילי אשר ייצג את הנערים מסר בתגובה: "מעקב אחרי חתונה כדי להפליל אורחים הבאים לשמח חתן וכלה זו נבזות ויש לברך על כך שמבחינת המשטרה מעשה נבזי זה לא נשא פרי. עשרות מיליוני שקלים משקיע ימ"ר פשיעה לאומנית של המשטרה ברדיפת צעירים עם פאות ארוכות, כולל באמצעים בזויים של מעקב אחר חתונות. מוטב שהמשטרה, במקום לרדוף את נערי הגבעות, תפנה את מאמציה לפשיעה הלאומנית האמתית – זו שמתרחשת יומיום בדרום תל אביב, בנגב ובגליל".
כל הכבוד למשטרה