היום (שלישי) מציינים בלוח השנה העברי את היום שבו התחיל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים בשנת 588 לפני הספירה וכן את תחילתה של המלחמה שבסופה נחרב בית המקדש. עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית שתוקנו חז"ל לזכר חורבן בית המקדש
הצום החל בסביבות השעה 05:30 לפנות בוקר ואסור לאכול ולשתות. הצום יצא בירושלים בשעה 17:13, בתל אביב ב 19:09 ובחיפה יצא הצום בשעה 17:14.
על מה שקרה באותו התקופה, ניתן ללמוד מספר ירימיהו. על פי תאורו של ירמיהו: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ". המצור על ירושלים נמשך כשנה וחצי ובתשעה באב נחרב בעת בית המקדש ועם ישראל הוגלה לגולה.
לאחר קום המדינה הוחלט שיום זה יצוין גם כ"יום הקדיש הכללי", לזכרם של נספי השואה שתאריך מותם אינו ידוע. ההחלטה התקבלה לאחר שניצולים רבים גילו שהם אינם יודעים מתי לומר על קרוביהם קדיש, וכן ללמוד לעילוי נשמתם. בהתחלה, הייתה בקשה לקבוע יום צום לאומי נוסף, אך לבסוף הושגה פשרה שלפיה היום יצוין יחד עם צום עשרי בטבת.
