גורם מדיני: ישראל מסכימה להפסקת אש בלבנון, ולא לסיום המלחמה.
אנחנו נבחן בשטח את הפסקת האש, ונפעל בהתאם.
גם בהפסקת האש בעזה נטען שישראל לא תחזור ללחימה, והיא חזרה – ובגדול, תוך השתלטות על חאן-יונס, רפיח וציר פילדלפי, אל מול לחצים בין-לאומיים אדירים.
התפישה הביטחונית השתנתה- ישראל תגיב בלבנון נגד כל איום, מה שלא קרה בעשרים השנה האחרונות בלבנון.
האינטרס הישראלי בשלב זה הוא להגיע להפסקת אש מכמה סיבות:
.1. רצון להימנע ככל הניתן מהחלטה רעה במועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל בזמן ממשל המעבר בארצות-הברית – *שממילא הייתה כופה על ישראל הפסקת לחימה, אך בתנאים גרועים ומסוכנים.*
ישנה סכנה לאי-הטלת וטו במועצת הביטחון לא רק בהקשר לצפון אלא גם בדרום. הפסקת אש בעת הזו מצמצמת משמעותית את הסיכון שתתקבל החלטה כזו בחודשיים הקרובים.
יודגש – קל יותר להעביר החלטה כזו במועצת הביטחון של האו"ם, מאשר לבטלה, שכן לאחר מכן יהיה צורך שרוסיה וסין לא יטילו וטו על הצעת הביטול.
.2. הפסקת האש תעניק לישראל זמן חיוני ביותר להתעצמות ולהתחמשות, וכן לריענון ומנוחה לכוחות, בפרט כוחות המילואים שנלחמים מעל שנה בשתי חזיתות.
*עם הממשל האמריקני הנכנס, יהיה לישראל קל יותר לקבל אמצעי-לחימה חיוניים להמשך המערכה, וכן לגיטימציה רחבה יותר לפעול.*
.3. הפסקת אש בעת הזו תנתק את הקשר בין זירת לבנון לבין עזה, בניגוד מוחלט לאינטרס של חמאס, שהסתמך על הסיוע והתמיכה של חזבאללה ואיראן. כעת, חמאס יוותר לבד במערכה, והדבר יאפשר להפעיל עליו לחץ גדול יותר (כולל הסטת כוחות ומשאבים מהצפון לדרום) כדי להתניע עסקה לשחרור החטופים.
מה שחשוב בעיקר זה לא נייר זה או אחר, אלא יכולת האכיפה של ישראל – וזה מה שישראל אכן תעשה.
ישראל מקבלת מארצות-הברית מכתב צד רשמי שמאפשר לה לפעול בחופשיות נגד הפרות של חזבאללה, בין אם מדובר בפעולת טרור נגדה, בניסיון של פעולת טרור, ואף בהתחמשות והתעצמות של חזבאללה.
ישראל תפעל נגד כל איום שנשקף עליה.
חזבאללה כיום הוא לא אותו חזבאללה של השישה באוקטובר 2023.
אם נידרש לחזור ולהילחם, נעשה זאת בכל הכח נגד אויב שהחלשנו אותו משמעותית ושלא יוכל להתעצם בזמן הזה.
