ביתו של פעיל השמאל הקיצוני עמוס עוז: "אבא היה מתעלל בי"

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
עמוס עוז חותם על אחד מספריו | צילום: ויקיפדיה
ביתו של הסופר עמוס עוז, גליה עוז מספרת על אביה בספר חדש אשר כתבה: "הוא היה גורר אותי מתוך הבית וזורק אותי בחוץ, בילדותי אבא היכה אותי קילל והשפיל אותי"
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הסופרת גליה עוז, בתו של הסופר ופעיל השמאל הקיצוני עמוס עוז, הוציאה לאור היום (ראשון) ספר אוטוביוגרפי חדש בשם "דבר מתחפש לאהבה" שבו היא מספרת על יחסיה עם אביה.

"בילדותי אבא שלי היכה אותי, קילל והשפיל", כותבת עוז, ומפרטת: "האלימות היתה יצירתית: הוא גרר אותי מתוך הבית וזרק אותי על המפתן בחוץ. קרא לי טינופת. לא איבוד עשתונות חולף ולא סטירת לחי פה ושם אלא שִגרה של התעללות סדיסטית. הפשע שלי היה אני עצמי, ולכן לענישה לא היה סוף. היה לו צורך לוודא שאשבר", כתבה בתו של הסופר.

"הספר הזה הוא עלי", היא כותבת, "אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים, מחוץ לטווח ההשפעה של מהפכות כמו מי טו, בלי להשאיר סימן ברשתות החברתיות. מסויטים ומבודדים, הם מצפינים בחוכמה את הסודות שלהם כמו ארגוני פשיעה. כדי לכתוב על זה אין לי ברירה אלא להתגבר על האילמות והחשאיות, על ההרגל לשמור הכול בבטן ועל הפחד מה יגידו. אני לא באמת מתגברת, כמובן. אבל אני כותבת".

לדבריה, "אנשים מבוגרים יודעים, פחות או יותר, מה הופך דיבה לעבירה פלילית בספר החוקים, אבל רק מי שנפל קורבן להטרדה, לחרם, לבריונות ברשתות החברתיות או לקשר קרוב עם פסיכופת יוכל להבין איך לשקר מכוּון מטרה יש כוח להתביית על אדם ולהרוס אותו, פשוטו כמשמעו. לא כמעט, לא אולי, לא בערך, לא בכפוף לפרשנות".

עמוס עוז נפטר לפני כשלוש שנים בגיל 79, לאחר מאבק ארוך שנים מחלת הסרטן. בינו לבין ביתו גליה היה נתק של שנים ארוכות, וכעת מסתבר הרקע שלו.

כתבות אחרונות
ימנים בטוויטר

מוקד החגיגה לעלייה לרגל לחדרו של המחבל מקדאד קוואסמה מחברון ממשיך, היום הגיע גם אחמד טיבי לבקר את המחבל השובת רעב. תומך טרור מלא מלא.

2

הלילה בענתא ערבים ניסו לרצוח לוחמי מג"ב עם בקבוקי תבערה.
מישהו יכול למצוא גינוי של השר לביטחון פנים?
אולי של הרמטכ"ל??
או שהכל פוליטי ולא מעניין אותם חיי לוחמים...
כמו כן, נסו לספור אזכורים של הפיגוע הזה בתקשורת הישראלית וספרו לי אם זה מוזכר יותר מהאירוע ביצהר...

יותר מזעזע מהתיעוד עצמו, זה האומץ שלהם להעלות את זה לרשתות.
זה המצב כשמדינת ישראל מעלימה עין וחושבת שהכל יסתדר (עד שיתפוצץ לנו בפנים, עם הרבה דם).

עוד ציוצים...
הבהרה בעניין זכויות יוצרים

אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים.
השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים"
אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו, יש לפנות אלינו באמצעות הדוא"ל: ‏‪[email protected]‬‏

תגובות

✎ תגובה באתר

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

✎ תגובה באמצעות פייסבוק