בחודש ספטמבר 24 קיבל נתניהו שתי החלטות שהכריעו תוך 10 ימים את המלחמה עם חזבאללה.
מבצע הביפרים (17.9.24) וחיסול נסראללה (27.9.24).
בשתיהן עמד נתניהו באופן ברור מול שר הבטחון גלנט ומול הרמטכל הלוי שהתנגדו.
נתחיל:
את ההחלטה להעלות את הכוחות מעזה לזירת הצפון קיבל נתניהו ב 12.9.24.
שלושה ימים אח"כ ב 15.9 בשעה אחת בלילה עדכן אותו ראש המוסד דדי ברנע שיש בעיה ושיש סיכונים ואיומים לגילוי מבצע מכשירי הביפר.
נתניהו דרש מיד דיון דחוף ויום למחרת ב 16.9 מתקיים הדיון. דיון ארוך של שעות רבות.
כולם בחדר מלבד ברנע מתנגדים למבצע הביפרים. בראש המתנגדים שר הבטחון גלנט והרמטכל הלוי. נתניהו מנסה להבין במשך שעות למה, והטענות שונות; משהמלחמה לא אמורה להתחיל ככה, ועד שהמבצע יגרור פנימה את איראן ויסבך אותנו במלחמה אזורית.
למרות ההתנגדויות נתניהו מקבל את ההחלטה על ביצוע. הוא הבין שזה יהיה מבצע שאחריו לא יספרו רק את האצבעות והעיניים שעפו, אלא את תחושת החדירות, הדמורליציה וההשפעה על נסראללה, (שראה בעצמו איך אנשים מתפוצצים).
שזה לא עוד פצצה ממטוס שהורגת 20 אנשים במכה, אלא שמדובר בארוע אחר עם אפקט אחר.
נסראללה אגב דיבר יומיים אחר כך,
