"הכיסא שלי הכי פחות חשוב לי" סיפר השר בצלאל סמוטריץ' בראיון לשירית כהן-אביטן שפורסם ביום שישי בעיתון מקור ראשון. לדבריו, "מיקום ברביעייה ראשונה זה רק עניין של כבוד, והכבוד מעניין את סבתא שלי. בכל מערכות הבחירות האחרונות ויתרתי על מקומי בשמחה. בפגישה הראשונה עם הרב רפי אמרתי לו 'הרב רפי אתה מבוגר, אתה רב, אני צעיר, אתה צריך להיות מספר אחת'. וכשנכנסה איילת זזתי עוד מקום". האומנם? מיד נראה שהמיקומים זה הדבר שהיה הכי חשוב לבצלאל.
יום רביעי בערב, שבוע לפני סגירת הרשימות, באתר 'סרוגים' מעלים כותרת על כך שהימין החדש לקראת איחוד עם האיחוד הלאומי. על פי הדיווחים, השניים הגיעו להסכמות על ריצה משותפת אך בסוף חזרו בהם. ביום ראשון שלאחר מכן דיווח עמית סגל שהסיבה לכך שהמו"מ נכשל הוא שסמוטריץ' רצה את מקומות 2,4 ואילו בנט הסכים להביא לו את מקומות 3,5,8.
למחרת שוב דיווחים על כך שהאיחוד הלאומי לקראת סגירה, הפעם עם הבית היהודי. בפגישה שנערכה בביתו של הרב דרוקמן נסגרו כמעט כל הדברים, שהתנאי המרכזי מבחינתו של בצלאל זה שיהיה רוטציה על המקום הרביעי בין נציג הבית היהודי, ח"כ מוטי יוגב, לבין נציג האיחוד הלאומי, אופיר סופר. את המקום השני כמובן מקבל בצלאל כפי שסוכם בהסכם בין הבית היהודי לבין עוצמה יהודית שנחתם כשלושה וחצי שבועות קודם לכן.
מהפגישה בביתו של הרב דרוקמן יצאו השניים כל אחד לפגישות מרכז של המפלגה שלו בשביל לאשר דברים, כאשר ההסכם לא מחתם אבל השניים התחייבו לעלות להצבעה אישור גם להסכם עתידי. אלא שבהמשך הערב שוב פעם בצלאל חזר בו. כמו כולם, גם הוא ראה את התמונות שמגיעות ממרכז הבית היהודי והוא הבין שיוגב לא מתכוון לוותר כל כך בקלות על המקום שלו ברשימה, כך שהוא לא יקבל את מקומות 2 ו-4 שהוא כל כך רוצה.
מי שעוד צפה בכל מה שקורה מהצד הוא נפתלי בנט. מלכתחילה בנט לא רצה את האיחוד עם בצלאל, הוא רצה ליצור מפלגה ליברלית שפונה לימין הרך. אלא שהגיעו הקולות של בצלאל על כך שהמגעים בין האיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי פוצצו, הוא בדיוק יצא מפגישה עם משה פייגלין שסירב להצעה שלו להצטרף אליו. לכן, הבין בנט שאין לו בררה ופתח שוב במו"מ לילי עם האיחוד הלאומי שבסופו של דבר בצלאל קיבל בדיוק את מה שהוא רוצה – מקומות 2,4, וההסכם נחתם.
ישאל השואל, ובצדק, שבסופו של דבר בצלאל אכן זז למקום 4 ואילו הנציג הבא במקום השישי. אז נכון, בצלאל רצה את מקומות 2,4 במפלגה קטנה כי אז הוא מקבל בטוח שני מקומות למפלגה שלו בכנסת. אבל כעת, שמדובר במפלגה גדולה שבטוח עוברת את אחוז החסימה, לבצלאל אין שום בעיה שוב להציג כלפי חוץ שהוא מוכן לעשות וויתורים למען האחדות. אבל בפועל במפלגה שקיבלה באותה מתכונות שבעה מנדטים, אז גם אם הם יקבלו מנדט פחות, בצלאל מבטיח לעצמו שני נציגים בכנסת.
אבל לא רק זה. על פי ההסכם שנחתם בין שלושת המפלגות, אחרי הבחירות יכולה מפלגת הימין החדש לפרוש מההסכם ובמצב כזה בצלאל הוא זה שיעמוד בראש המפלגה הנותרת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי, ולא הרב פרץ. משהשיג בצלאל את מה שהוא רצה, לעמוד בראשות המפלגה של הציונות הדתית, ברור שכבר לא באמת אכפת לו עם טכנית הרב פרץ לפניו. העיקר שהוא יהיה היו"ר והוא זה שיוביל את המפלגה בפעם הבאה.
אז נכון, כל ראש מפלגה רוצה למקסם את מספר הנציגים שלה בכנסת, וזה בסדר גמור. אבל בצלאל צריך להפסיק לספר לציבור סיפורים שבינם לבין האמת אין שום דבר. בשורה התחתונה לבצלאל סמוטריץ' לא היה בעיה לחתום עם הימין החדש או עם הבית היהודי, העיקר שיביאו לו את המקומות שהוא כל כך רצה. איך קוראים לזה עם לא כיסואולוגיה?
פשוט שקר.
בצלאל פירק את ההסכם עם הבית היהודי בגלל שהם לא העבירו במרכז מיזוג מלא בין המפלגות.
גם זה היה שיקול, אבל השיקול העיקרי היה שהם לא יקבלו את המקום הרביעי. בסופו של דבר הוא רצה מקומות ושליטה על המפלגה וזה מה שהוא קיבל.