איריס חיים:
בימים שבהם כל יום נוחתת עלינו עוד ידיעה קשה ומעציבה אני בוחרת להמשיך לחשוב באופן חיובי
להאמין שהבן שלי עזב את העולם מתוך כוונה וששום דבר לא קרה בגלל.
שהמסע שלו בעולם הזה נגמר לא בגלל מישהו
ושהוא השאיר לי ציווי ובקשה להגביר אהבה וטוב פה.
שבדרך הבחירה באהבה נצליח להמשיך ולהיות כאן כעם חזק ומאוחד.
אין בי כעס ולא האשמה , יש לי שאלות ורצון להבין יותר לעומק את משמעות הבחירה של הבן שלי ושלי. ובזה אני עסוקה.
אני שמחה שיש אנשים שמתחברים לקו החשיבה שלי ובוחרים בדרך של אהבה ומחילה. אני בטוחה שזה מה שיותם מבקש ממני .
אם קשה לכם , אתם רוצים לכעוס ולהאשים, זה בסדר.
מה שעוזר לי היא הידיעה החד משמעית שהחיים קורים לנו . ושהבחירה היחידה והשליטה היחידה שלי היא על הפרספקטיבה שלי.
לפני ה שביעי לאוקטובר גם אני נטיתי להאשים כל מה שלא הסתדר לי בקו המחשבה ושראיתי בו פגיעה ברגשות שלי , אחרי מה שקרה לנו משהו השתנה אצלי ולשמחתי יש בי יותר מקום להכלה של הרגשות הקשים הללו.
תודה על זה שאתה מראה לי את הדרך, יותם
